אוריינות דיגיטלית Archives - השראות: דגמים ודוגמאות בהוראה

13 באפריל 2021

סרטון דיגיטלי כעבודה מסכמת

הצגת הדגם: כיצד שיקפה הספרות העברית את האירועים ההיסטוריים הגדולים שהתרחשו כאן במאה שנה האחרונות וכיצד עיצבה אותם מחדש? מי היו המהפכנים הגדולים ששינו את פניה של הספרות והתרבות?

הקורס "היסטוריוגרפיה: מהפכות ומהפכנים בספרות העברית" מתמקד בניסיון להעמיד מפה היסטורית של הספרות העברית החדשה, במאה העשרים והיכרות עם היוצרים והיצירות החשובות של המאה ה 20. פורמט הקורס חס״אי ובו הסטודנטים עורכים ומצלמים סרטון על יוצר או תקופה לפי בחירתם. סרטונים אלו נכנסו למאגר נגיש שיוכל לשמש אותם בהמשך להוראה בבתי הספר.

לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:

רפלקציה: למידת החקר שבסופה יצירת הסרטון אפשרו לסטודנטים להתנסות בהוראה יצירתית המשלבת למידת חקר. הסטודנטים שמחו מאוד ליצור עבודה יצירתית המשלבת בין מחקר ליצירה. כמו-כן, עבודת החקר הצליחה להשאיר אותם במתח לאורך הקורס כיוון שהיו צריכים לבחור תקופה ויוצר מתוך תוכנית הסילבוס. השילוב בין ההיסטוריה של הספרות העברית לבין שאלות קולנועיות וייצוג טלויזיוני של הספרות הפך את הקורס לחוויתי, יצירתי ומאתגר.

1 בדצמבר 20201 בדצמבר 2020

תוכנת Mindomo להבניית ידע

הכלי מאפשר ליצור ולארגן רעיונות, לתכנן פרויקטים ולסכם שיעור/קורס עם תיאור חזותי של הרעיונות העיקריים שהוצגו וההקשרים ביניהם. ניתן להפוך את המפה למצגת ולהציג את חלקיה בדרך אשר היוצר בוחר.
שיתוף – midnomo מאפשר לשתף את מפת החשיבה על ידי קישור. בנוסף ניתן להוסיף שותפים לעריכה באמצעות הזמנה בדואר האלקטרוני.
מגבלות – הגרסה החינמית מאפשרת ליצור 3 מפות חשיבה בלבד.

הכלי mindomo מאפשר למרצה להציג את סילבוס הקורס בצורה מתפתחת ומקושרת דרך מצג של המפה.
הכלי יכול להוות פלטפורמה להכנת עבודת סכום תהליכית על ידי הסטודנטים.
בקורס לתואר שני בנושא הערכה בית ספרית הכינו הסטודנטים את עבודת הסכום בתוכנה: הציגו את בית הספר, נתחו פרויקטים, התייחסו לתפקיד רכז הערכה, גבשו תפיסת הערכה בית ספרית ולבסוף בנו תוכנית עבודה לרכז הערכה לשנת הלימודים הקרובה. כל זאת נעשה תוך קישוריות וצרוף מסמכים, סרטונים, תמונות ועוד.

6 במאי 20205 במאי 2021

גיבורות וגיבורי המעשיות בחדר בריחה מקוון

הצגת הדגם: ההכנות לקראת פתיחת קורס חס"א חדש "גיבורות וגיבורי המעשיות בחדרי בריחה" נעשו לקראת בניית חדר בריחה פיזי. בשבוע השני, תחת איום הקורונה בו אנו נשלחים לבתים, נוסף אתגר חדש לקורס- אתגר הלמידה מרחוק. התאמת הקורס להוראה מרחוק דרשה שינוי של התוצר הסופי ומציאת כלי טכנולוגי מתאים לבניית חדר בריחה מקוון ובניית מחוון מותאם להערכתו.

דגם הוראה זה מציג כלי פדגוגי חדשני, אשר יאפשר לפרחי ההוראה ללמד נושאים שונים ומגוונים באמצעות בניית חדרי בריחה מקוונים. פרקטיקת הוראה זו יכולה לשמש כאמצעי לגירוי הסקרנות, ככלי להוראת נושא או ככלי להערכה חלופית (במקום מבחן סטנדרטי). הנושא ששימש אותנו בקורס הוא מעשיות לילדים.

לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה:

רפלקציה: לתחושתי, מה שאיפשר לנו לקיים את הלמידה והעשייה בקורס, ואף להפוך אותן לחוויה מלהיבה, היא תחושת האחווה והשותפות לדרך של כל הגורמים המעורבים. מתן הנחיות ברורות וליווי צמוד אף הם גורמים חיוניים שתרמו להצלחת דגם ההוראה. בד בבד, יש לתת את הדעת על כך שקצב ההתקדמות של הקבוצות השונות אינו אחיד. עובדה זו מאתגרת את תפיסת מסגרת הזמן הפורמלית- מועד סיום השיעור, כמות השיעורים- בדגם הוראה המבוסס על התקדמות אישית/ קבוצתית.

25 באפריל 202125 באפריל 2021

מצגות Pear Deck

לאחר התקנת התוסף של pear deck ב google slides ניתן ליצור מצגות בעזרת טמפלטים שונים ומיוחדים הכוללות שאלות ומשימות מגוונות לסטודנטיות המערבות אותן בתהליך הלמידה. לאחר שהמצגת נשלחת לסטודנטיות, הן נכנסות אליה, באופן מאד פשוט, עם קוד ולומדות אותה. המרצה יכולה לראות את תשובותיהן דרך דף הבית שלה באתר pear deck.

במצגת ניתן לשלב משימות המוטמעות בה, אשר המענה עליהן הנו בתוך המצגת, סרטונים, קישורים והפניות למשימות בדפים אחרים (כמו גוגל דוקס, דף עבודה ב wize, ב-padlet ועוד). הטמפלטים השונים למצגת מגוונים מאד, אטקרטיביים וכוללים הצעות לפעילויות שונות ולשלבים שונים של השיעור. ל-pear deck יש גרסה חינמית וגרסה מורחבת יותר בתשלום. הגרסה החינמית מספיקה בהחלט.

מצגת Pear Deck לדוגמה (יש להיכנס עם חשבון Gmail). המצגת בפורמט SlideShare למי שאין חשבון Gmail.

9 בפברואר 202013 ביוני 2021

למידת חקר וייצוג הלמידה בפוסטר דיגיטלי

מבוא: הדגם מציג תהליך של למידת חקר שבשיאו תערוכה מסכמת של פוסטרים דיגיטליים. כל קבוצת לומדים חוקרת נושא אחר. תהליך החקר כולל איתור מידע רלוונטי ועיבודו ולבסוף ייצוג הידע הנלמד באמצעות פוסטר דיגיטלי המשקף את ההבנה על הנושא הנחקר.

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס "כוחו של מיתוס. מטרת הקורס הינה להבין כיצד מוטיבים מיתיים באים לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה והתרבות האנושית. רציתי לעודד את הסטודנטים ללמידת חקר בנושא מיתוסים על- ידי יצירת מטלה מתפתחת עם הבניית ידע לאורך הקורס. עם סיום תהליך החקר, הסטודנטים ייצגו באופן ויזואלי ואומנותי באמצעות פוסטר דיגיטלי את הידע הנלמד על הנושא הנחקר.

לצפייה בדגם המלא בהרחבה לחצו על התמונה:

רפלקציה: מודל זה שפותח בשיתוף מלא של ד"ר סיגל בן-עמרם, נוסה לראשונה על סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה בשנת תש"ף והצליח לעשות את הלא יאומן- להדביק את הסטודנטים בהתלהבות מחקר מיתוסים עתיקים. הסטודנטים גילו על ידי מחקר עצמאי שמיתוסים שנדמים עתיקים רלוונטיים מאוד לחייהם. התערוכה הסופית זיקקה היטב את תהליך המחקר ואף הביאה לידי ביטוי תרגום עצמאי ויצירתי שלהם עצמם למיתוס קדום.

28 בינואר 202027 ביוני 2021

Telecollaboration

מבוא:

Extended Telecollaboration Practice (ETP) facilitates trainee English as foreign language teachers at Kibbutzim College, Israel, and Ludwigsburg University, Germany, to collaborate online and promote their intercultural, methodological, and linguistic competences through experiential learning. Students in the program meet weekly online to get to know each other, to learn together, and to create educational products together.

לצפייה בדגם בהרחבה לחצו על התמונה:

רפלקציה:

Looking back over 5 years of ETP, feelings of excitement and wonder mingle with feelings of frustration and disappointment. Problems existed usually due to technological breakdowns. Disappointments stemmed from students missing opportunities for rich, meaningful intercultural communication sometimes to save face. Excitement arose from the satisfaction students spoke of when collaborating on tasks and products. And a sense of wonder sprung from the realization that the course frequently facilitated change, as this example of student feedback shows.“ It was a joy to discover our differences through our holidays, food, beliefs and how we are the same through our hopes and aspirations as future teachers and educators. It is comforting to have such a close community, despite the huge geographical distances between us” (Student, cohort 5).

4 ביוני 201911 ביוני 2019

הוראת ספרות בקורס בינלאומי דרך חקירה יוצרת ותרגום שיתופי

הסטודנטים מבאזל (דוברי גרמנית ויידיש) והסטודנטים מתל אביב (דוברי עברית) שיתפו פעולה (באנגלית) בצוותים מקומיים ובינלאומיים בחקירה פרשנית, תרגום, צילום וכתיבה שיתופית סביב סיפורו של שלום עליכם "האולר" (1886). הלוקליות והאוניברסליות בסיפור נחשפו על ידי הסטודנטים באמצעות יצירת צילומים, שחיברו בין חיי היומיום שלהם לבין הסיפור. הסטודנטים בבאזל ובתל אביב תרגמו יחד קטעים מהסיפור מיידיש לעברית ולגרמנית. התוצר הסופי של הקורס התרגום השיתופי והצילומים מתפרסם במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

הקורס הבינלאומי "שלום עליכם בין תל אביב לבאזל" (תשע"ט, 2019) הוא שיתוף פעולה בין החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים לבין המחלקה ללימודים יהודיים באוניברסיטת באזל בשווייץ. את הקורס הובילו ד"ר שפרה קופרמן, יוצרת וחוקרת יידיש מבאזל, וד"ר לילך ניישטט בורנשטיין, חוקרת ספרות ויוצרת רב תחומית מתל אביב. את הקורס ליוותה סוזנה גלנטה מהיחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים.

כל תרגום הוא גם פרשנות של יצירה ספרותית. ל"אולר", שעד כה לא תורגם לגרמנית, יש ארבעה תרגומים לעברית (של ח"נ ביאליק, י"ד ברקוביץ, אריה אהרוני ואוריאל אופק).
הכיתה הישראלית השוותה בין ארבעת התרגומים לעברית של הסיפור, בחנה את ההכרעות התרגומיות והכינה תרגום עדכני. הכיתה בשווייץ יצרה תרגום ראשון של הסיפור לגרמנית, בבחינת יש מאין. באמצעות שיח רב-לשוני (ביידיש, אנגלית, עברית וגרמנית) ובין-תקופתי (בין המאה ה-19 למאה ה- 21) למדו הסטודנטים את יצירתו הגאונית והמצחיקה של גדול סופרי היידיש.
הקורס זימן חוויה בינלאומית, פיתוח יצירתי, העשרת ידע והרחבת אופקים, כמו גם התנסות בפדגוגיות חדשניות. הכיתה הישראלית למדה את סיפורי טביה החולב ו"האולר" באמצעות חקירת טקסטים וצילומים היסטוריים, ויצרה תרגום וצילומים לוקליים המפרשים את היצירות. הכיתה השתתפה ביום עיון "מוטל, טופל'ה וטוביה על הגג" במכללת לוינסקי וציינה את יום הולדתו ויום השנה למותו של שלום עליכם, שבאופן מיסטי חלו בדיוק בשיעור הראשון ובשיעור לפני האחרון! בנוסף פגשה הכיתה את ד"ר שפרה קופרמן שלימדה אותם את יסודות התעתיק ביידיש, ואת ד"ר רועי גרינוולד שהציג על פרשנות פסיכואנליטית ל"אולר". הסטודנטית לירון שוורץ ערכה ועיצבה את תוצרי הקורס במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה. בנוסף לתרגום יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון.
הכיתה בבאזל ערכה סיור במוזיאון באזל לאמנות, בו השוו הסטודנטים בין תפיסת הילדות במאה ה-19 לבין הערכים העולים מתוך סיפורי שלום עליכם. הכיתה גם ביקרה בבאדנוויילר, עיירת הנופש ביער השחור שבה שהה שלום עליכם בקיץ 1911-1910. לסיום תהליך הלימוד המחיזה הכיתה את "האולר" והעלתה מופע תיאטרון. התרגום שעשו הסטודנטים ישמש כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים בשווייץ, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס.

למתודה מספר שלבים:
היכרות ובניית אמון: כל סטודנט הציג את עצמו בשקף אישי בתוך מצגת שיתופית Google Slides. גם המרצים מילאו שקף לצורך modeling בהיותם מנחים בקהילת הלומדים. בשקף הסטודנטים התבקשו לכתוב כמה מילים על עצמם, להוסיף תמונה, ומילה שהם אוהבים ביידיש (יחד עם הסבר הקשר שלהם אליה).
חקירת תצלומים היסטוריים – כל סטודנט איתר תצלום היסטורי בזיקה לחייו של שלום עליכם, חקר את הזמן המקום והנסיבות והעלה אותו אותו למפה משותפת ב- Google Maps
חקירה יוצרת באמצעות צילום כל סטודנט נשלח לצלם 5 רגעים מחיי היומיום שלו, בזיקה לתימות ואלמנטים מן הסיפור הנלמד. הסטודנטים העלו את הצילומים למאגר משותף יחד עם הסבר והקשר לסיפור.
תרגום שיתופי רב לשוני הסטודנטים עבדו בצוותים בינלאומיים על תרגום קטעים מהסיפור (מיידיש לגרמנית, מיידיש לעברית על פי ארבעה תרגומים קיימים). במסמך שיתופי Google Docs הם שיתפו בדילמות והתייעצו זה עם זה. הפתרונות היצירתיים נמצאו ונדונו באופן אסינכרוני בחלונות לתגובה במסמך השיתופי. שאלות לגבי המקור ביידיש (לסטודנטים מבאזל שאחראים על התרגום מהשפה הזאת). תרגום דבריו של הסופר תוך שמירה על הייחוד הלשוני היה אחד האתגרים איתם התמודדו הסטודנטים.

תוצרים פדגוגיים בנוסף לתרגום, יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון בישראל. בשוויץ תוצרי הקורס ישמשו כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס ובכך משמשים תרומה לקהילה. הצגת תוצרים את תוצרי הקורס ערכה ועיצבה הסטודנטית לירון שוורץ (הלומדת בקורס) במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

המיומנויות הנרכשות אצל הסטודנטים כתוצאה מיישום הדגם: שיתופיות, תקשורת, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות, שיח, לומד-עצמאי, אוריינות אקדמית, חשיבה מסדר גבוה, אוריינות מידע, סקרנות, למידה יוצרת, התנסות בתרגום ובפרשנות, התנסות בפדגוגיות חדשניות, פיתוח היכולות הדיגיטליות, כישורים רב תרבותיים.

תוצר סופי של הקורס במגזין ספקטרום – שלום עליכם בין תל-אביב לבאזל.

28 במאי 20192 במאי 2021

סטודנטים חוקרים ומלמדים

הצגת הדגם: דגם הוראה זה מיושם במסגרת הקורס "אוריינות דיגיטלית". מטרת הקורס הינה להכיר את שפת האוריינות הדיגיטלית ולהתמודד עם פיתוח מיומנויות וכלים להוראת אוריינות דיגיטלית.

הסטודנטים מתנסים בלמידה עצמית, עצמאית ושיתופית, חוקרים נושא ומיישמים תהליך של למידה והוראת הנושא לעמיתיהם. המרצה והסטודנטים שותפים לתהליך ולומדים יחד כיצד להמחיש באופן מיטבי את הנושא הנחקר לשאר הסטודנטים. כך נוצר מאגר ידע שיתופי, שעשוי לשמש כלי עזר לפרחי הוראה ולמורים בעבודת ההוראה.

לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:

רפלקציה: הדגם מתאים לקורס בו משתתפים עד 30 סטודנטים. מומלץ כי מספר הסטודנטים בכל קבוצה לא יעלה על חמישה. בפעמים הרבות בהם התנסיתי בדגם זה- הן בלמידה פנים אל פנים והן בלמידה מרחוק- מצאתי כי מתרחשת למידה רבה, מגוונת ומעניינת. הסטודנטים מעריכים את ההתנסות בלמידה קבוצתית/שיתופית בתהליך של 'הערכה מעצבת' והליווי הצמוד שלי כמרצה.

27 בינואר 201926 בפברואר 2019

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

משחק התפקידים המקוון של To-Be Education משמש כמטלת סיום קורס, לצורך הערכת הלמידה, ההבנה והיישום של הסטודנטים. במשחק זה מחולקים המשתתפים באופן אקראי (ע"י המחשב) לקבוצות דיון של 5 משתתפים, כאשר כל משתתף מייצג דמות או תפיסה מסוימת בדיון. המשתתפים נדרשים לקרוא את מחברת הקורס ומאמרים שונים, אך גם לבצע תחקיר עצמאי בנושא אותו הם מייצגים. בדיון הם נדרשים לכתוב אך גם להגיב לזולתם, וכן להעלות קבצי ניו מדיה (תמונות, סרטונים, קבצי קול וכיו"ב) המדגימים את טענותיהם. בסוף המשחק מצביעים המשתתפים על העמדה/התפיסה ששכנעה אותם ביותר.
הערת גילוי נאות: אני שותפה לפיתוח הפלטפורמה של To-Be ומשמשת יועצת פדגוגית שלה.

1. הסטודנטים מקבלים מראש הנחיות להכנות לקראת המשחק-מבחן, כולל מחוון הערכה. ניתן להם פרק זמן של שבוע להכנות ולמידה (קריאת מאמרים ומחברת הקורס + תחקיר עצמאי והכנת חומרי ניו מדיה להמחשה)
2. הסטודנטים נכנסים למערכת הממוחשבת ומקבלים "דמות", אותה עליהם לייצג בדיון. המשחק הוא אנונימי, והמשתתפים אינם יודעים מי נמצא בקבוצת הדיון שלהם (מאפשר חופש ביטוי מלא ותחושת משחקיות גבוהה)
3. המשחק-מבחן נערך בחדר מחשבים (לא חובה, אפשר מכל מקום) ולאחר כניסה חוזרת למשחק מתחיל דיון הנמשך כ-60 דקות. הדיון מתועד במערכת.
4. בתום הדיון נחשפים הסטודנטים לזהות המשתתפים האחרים בקבוצתם וכן לתוצאות ההצבעה הכללית.

פירוט נוסף ניתן למצוא במאמר הבא: כשהיצ'קוק מגיע לבחינה: הערכה חלופית במכללה להוראה באמצעות משחק תפקידימ מקוון — תיאור מקרה

לאתר הרשמי: http://www.to-be.co.il/

15 בינואר 201915 בינואר 2019

מודלינג והתנסות בתרבות של קהילת למידה ברוח הערכה לשם למידה (הל"ל)

יצירת נורמות עבודה של קהילת למידה (Community of practice) לפי מהלכי הערכה לשם למידה – הל"ל (Assessment for learning):מתכננים, אוספים ראיות, מיישמים, מתבוננים, מפרשים ומשפרים מתוך חשיבה על קידום הלמידה (נקודות חוזקה, נקודות לחיזוק והצעות לשיפור).

התפיסה המנחה: חיבור בין התיאוריה והפרקטיקה – המורה כמוביל קהילה לומדת, חוקרת ומעריכה המקדמת גם את הידע הקולקטיבי של הקהילה וגם את הידע של כל חבר קהילה באופן אישי.

להרחבה:
בירנבוים, מ'. (2018). מחקר ויישום בהערכה לשם למידה (הל"ל) של תלמידים ומורים בישראל. תל אביב: מכון מופ"ת.
Wenger, E., 1998. Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity. Cambridge: Cambridge University Press.

לדוגמה: מיני רפרט
צוותי עבודה מציגים חקר מקרה בהקשר הבית ספרי. ההצגה כוללת גם הפעלה רלוונטית ויצירתית ברוח של תרבות של קהילת למידה והערכה לשם למידה (הל"ל) . בהפעלה זו הסטודנטים מתנסים גם כמובילי הקהילה וגם כחברי הקהילה, כבעלי תפקיד – בהקשר הבית ספרי כמו, חברי צוות מקצועי, רכזי מקצוע, מפקחים, חברי הנהלה או אחר. כל צוות מציג נתונים מתוך מבחנים רחבי היקף ומזמן לחברי הקהילה לבחון אותם באופן משותף לפי מהלכי הל"ל. זאת, במטרה להתפתח מבחינה מקצועית ולשפר את מומחיותם ואת הישגי התלמידים. כל התהליך מתועד ומועלה לתיקייה שיתופית באתר הקהילה, כחלק מקידום הידע הקולקטיבי של הקהילה. דרך זו הינה דוגמה אחת לדרך באמצעותה אנו בונים מנגנוני למידה קבועים ושיטתיים בקהילה שלנו. מנגנונים אלה מזמנים לכולנו לבחון ולדון בידע שלנו, להפיק לקחים, ולעודד מעורבות צוות והבניה מקצועית של הפרקטיקה שלנו, כמורים וכרכזי הערכה. זהו הערך המוסף הגנרי של מתודה זו ויכולתה להיות מותאמת לכל תחום דעת.

להלן ראיות לערך המוסף של הדגם עבור הלומד
הקול האישי של הסטודנט – התבוננות רפלקטיבית על דרך הלמידה של קהילת למידה ברוח של הל"ל – מאת נאוה לסק, בוגרת התכנית לתואר שני בהערכה בחינוך, בסמינר הקיבוצים, סגנית מנהל ורכזת פדגוגית:
"קהילה אינה עניין של "להיות שם" או "להיות רחוק משם", אלא להיות "בדרך לשם".[1] משפט זה מייצג את דרך הלמידה בקורס, כפי שאני חוויתי אותה; להיות חברה בקהילת למידה זהו תהליך מתמיד של תכנון, יישום, התבוננות ושיפור, מתוך חשיבה על קידום הלמידה. המילה "קהילה" קיבלה בקורס זה עומק ומשמעות…מאוד אהבתי בקורס שדרך הלמידה הדגימה הלכה למעשה את מה שאמורה הייתה ללמד – …..למדנו על תרבות הלמידה ברוח הל"ל וזו הייתה הדרישה מאתנו בקורס – את מיני הרפרט שהצגנו נדרשנו להציג כחקר מקרה על סמך מבחן רחב היקף מסוים, ברוח תרבות הל"ל וממקום של רכז הערכה בית ספרי… הרפרטים של הקבוצות האחרות אפשרו לי להיכנס לעולמות מוכרים פחות וללמוד מהם דרכים נוספות להצגת ממצאים, לניתוחם ולהסקת מסקנות, מה שמשמעותי לגבי מאוד בתפקידי כסגנית מנהלת בבית הספר, הממלאת תפקיד של רכזת פדגוגית מומחית בתחום ההערכה. במהלך הקורס ובעיקר בהצגת הרפרטים של הקבוצות האחרות למדתי על עצמי שאני אוהבת ללמוד ושחשוב לי להיחשף לתחומים שאינם בהכרח בתחום הדעת שלי או בשכבת הגיל בה אני מלמדת, אלו מרחיבים את הידע ואת הראייה הרחבה על בית הספר שלי ועל מערכת החינוך כולה. בנוסף, הדרכים המגוונות של הקבוצות השונות תרמו ליצירתיות שלי – שזהו חלק פחות מפותח אצלי, למדתי כיצד ניתן להציג מידע בדרכים מעניינות ומגוונות. הניסיון בקורס הבהיר לי שלהיות חלק מקהילה זה מלהיב יותר: זה לשתף, לחקור ולפתח יחד רעיונות וכלים להערכה בדרך יעילה יותר. אין לי ספק שבתפקידי בבית הספר אשתמש במידע הרב שקיבלתי בקורס הן בנושא של מבחנים רחבי היקף והן בדרך העבודה של יישום הל"ל דרך קהילת למידה, מה שיתרום לחוויית העבודה של המורים ולהעצמתם וכפועל יוצא מכך ישביח את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה בבית הספר".

[1] לפסטיין, א' (1999). על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על "קהילה". חינוך החשיבה, 18, 32-54. ירושלים: מכון ברנקו וייס.

מיומנות נרכשת: אוריינות דיגיטלית