מעורבות תלמידים/סטודנטים עשויה להיות ברמות שונות כשותפות בבניית כלי המדידה והתרגול ושותפות בתכנון פעילוית וערבי שיא. לצורך כך יש לקיים שיח קבוע ומתמשך עם התלמידים/הסטודנטים. לעתים יש צורך בשינוי נרחב יותר במסגרת הקורס (ובעתיד כמורים בביה"ס) הקשור למשל לתרבות הקורס, דרכי ההערכה, תכניות הלימודים ועוד.
המושג מוטיבציה מתייחס לרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת, גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי-הצלחות. ניתן להעריך מוטיבציה באמצעות מידת הרצון להשקיע בפעילות רלוונטית ומידת תחושת האוטונומיה. המוטיבציה עשויה לנבוע ברמה הנמוכה ביותר מתחושה של כפייה (חייב להגיש עבודה) או ברמה הגבוהה ביותר השקעה מתוך תחושת הנאה ועניין. מבחינת החוויה הפנימית, מוטיבציה רגשית פנימית (הרמה הגבוהה ביותר) מלווה בתחושות של אוטונומיה, בחירה ומשמעות אישית. לכן, כאשר המטרה היא, למשל, עיבוד מעמיק של הנושא הנלמד, יש לפעול, בין היתר, לחיזוק תחושת המעורבות של הסטודנטים (בעתיד של תלמידי הכיתה).
מעורבות הסטודנטים צריכה לבוא לידי ביטוי בחיזוק הקשר, תחושת הבטחון, השייכות ותחושת המסוגלות כמו גם חיזוק תחושת האוטונומיה.
על-מנת לשמש דוגמה לסטודנטים, המורים לעתיד, המתודה עשויה לכלול, למשל:
1. מפגשים אישיים/קבוצתיים סטודנט-מרצה לעתים קרובות
2. מעורבות סטודנטים בתהליך ההערכה של עמיתים באמצעות מחוונים
3. מעורבות סטודנטים בתהליך הערכה של עצמם באמצעות מחוונים אישיים ורפלקציה
4. מעורבות סטודנטים בהכנת מבדקים כיתתיים, פעילויות תרגול והעשרה, ארועי שיא
5. מתן אפשרות בחירה לסטודנטים באיזה שיעור/קורס ללמוד
6. מתן זכות הצבעה איזו פעילות העשרה חוץ בית ספרית תשולב במסגרת הקורס
7. הערכה מעצבת ומסכמת תוך מתן משוב מקדם המתמקד ב"שימור/שיפור"
8. הערכה חלופית לאורך השנה (פרויקט חקר, יצירת סרטונים, כתיבת יומן אישי, כתיבת רפלקציה, יצירת מצגות…)
9. משימות מותאמות לסטודנטים לפי רמתם, תחומי העניין שלהם ו/או הכישורים שלהם (תפקידים שונים כאשר מפיקים סרטון, פרויקט חקר על פי נושא נבחר)
10. שיח מתמיד מטא-קוגניטיבי על הנעשה במהלך המפגשים מתוך רצון שהסטודנטים יטמיעו את המתודה במסגרתם עבודתם כמורים
