סביבה לימודית: מרכז התבוננות

תוכנית הלימודים הבית-ספרית מושתתת על הפניית מבט כלפי חוץ ונוטעת בתלמידים ובמורים את ההבנה שהמשמעות נמצאת מחוצה להם, ואולם הפדגוגיה המתבוננת תופסת את העולם הפנימי, את הכמיהה ואת הדמיון כליבת החינוך. בעשור האחרון שילוב פדגוגיות התבוננות מתפתח בארה"ב, באירופה ואף בישראל: דיון בשאלות העמוקות של החיים, כתיבת יומן אישי, מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה, טאי-צ'י ועוד (ארגז, 2018).

במה נבדלת הוראת ספרות במכללה לחינוך ובבית הספר, מהוראת ספרות באקדמיה? לטענתי, הוראת הספרות במכללה ובבית הספר אינה ״אקדמיה לעניים״ המנסה לשכפל את המודל האקדמי. היא מציעה זיקות חדשות בין תורת הספרות לבין תורת החינוך, ומפגש בין הספרות לבין עולם הילדות והנעורים. הכשרת מורים לספרות במכללה לחינוך באמצעות התבוננות רואה את משימתה של המורה לא רק כהנחלת ידע ומיומנויות, אלא גם כהמצאה, משחק וגילוי, יצירת מרחב של השתהות, התנסות, תהייה וחוויה.

התבוננות היא דרך ידיעה שמשלימה את הידיעה הרציונלית והחושית; מטרתה לפתח ערות, ריכוז ותובנה. זו מתאפשרת דרך שהות שקטה, מודעות לנשימה ולגוף, בהייה, הקשבה עמוקה, ועוד. פדגוגיה מתבוננת משלבת בתוך הלימוד האקדמי תיאוריות ופרקטיקות של התבוננות, מדיטציה והקשבה, מתוך מטרה להפוך את הלימודים הדיסציפלינאריים לאישיים ועמוקים יותר. בתפיסה זו, חוויית הלמידה אינה נערכת רק במישור האנליטי-קוגניטיבי, אלא מתבססת גם במישורים החושי-גופני והתודעתי-רוחני. האדם נתפס כמכלול, וקשב מיוחד מופנה לעולמותיהם הפנימיים של המשתתפים בתהליך הלימוד, כמו גם ליחסים ביניהם, כקהילת לומדים שאינה ארעית וסתמית אלא כזו שנוצרים בין שותפיה זיקות ושיח משמעותי.

יש קשר עמוק בין ספרות לבין התבוננות. המשורר והסופר הם מומחים בהתבוננות. וגם התלמיד נדרש לפתח קשב מיוחד שיאפשר לו התבוננות בשלושה ממדים: התבוננות בעולם ובטקסט הנלמד; התבוננות בעצמי, בתחושות הגוף והנפש המתעוררות בתהליך הלמידה; והתבוננות בזולת, נוכחותם, תנועותיהם ודבריהם של המשתתפים האחרים בתהליך הלימוד.

הוראה מתבוננת של ספרות מעוררת הזרה כלפי המובן מאליו ומחלצת את היצירה ממעמדו הממילאי, מפתחת את המימד הרפלקטיבי וקושרת בין קריאה לבין כתיבה, בין קליטה לבין יצירה, עושה שימוש בידע אישי וקבוצתי ולא רק בידע אקדמי, חושפת את שורשי תהליך היצירה; משלבת גוף ונשימה, קושרת בין שירה לבין דיבור, עושה שימוש במשאבים חושיים ותודעתיים ולא רק במשאבים קוגניטיביים; מפתחת לומד פעיל, קשוב, מתבונן ומעורב.

כאן יוצגו עקרונות ודוגמאות לתרגילים של התבוננות בכיתה, עבור מורות המעוניינות להתנסות בהוראה מתבוננת של ספרות.