תוכנת Mindomo להבניית ידע

mindomoLogo

הכלי מאפשר ליצור ולארגן רעיונות, לתכנן פרויקטים ולסכם שיעור/קורס עם תיאור חזותי של הרעיונות העיקריים שהוצגו וההקשרים ביניהם. ניתן להפוך את המפה למצגת ולהציג את חלקיה בדרך אשר היוצר בוחר.
שיתוף – midnomo מאפשר לשתף את מפת החשיבה על ידי קישור. בנוסף ניתן להוסיף שותפים לעריכה באמצעות הזמנה בדואר האלקטרוני.
מגבלות – הגרסה החינמית מאפשרת ליצור 3 מפות חשיבה בלבד.

  • הכלי mindomo מאפשר למרצה להציג את סילבוס הקורס בצורה מתפתחת ומקושרת דרך מצג של המפה.
  • הכלי יכול להוות פלטפורמה להכנת עבודת סכום תהליכית על ידי הסטודנטים.
  • בקורס לתואר שני בנושא הערכה בית ספרית הכינו הסטודנטים את עבודת הסכום בתוכנה: הציגו את בית הספר, נתחו פרויקטים, התייחסו לתפקיד רכז הערכה, גבשו תפיסת הערכה בית ספרית ולבסוף בנו תוכנית עבודה לרכז הערכה לשנת הלימודים הקרובה. כל זאת נעשה תוך קישוריות וצרוף מסמכים, סרטונים, תמונות ועוד.
מפת חשיבה mindomo
מפת חשיבה mindomo

כיצד לקדם לומד עצמאי וביצועי הבנה בלמידה מרחוק

כיצד לקדם לומד עצמאי בלמידה מרחוק

דגם הלמידה המוצע כאן מותאם ללמידה מרחוק ומשלב בין למידה סינכרונית ולמידה א-סינכרונית: הצגת המשימה החקרנית בשיעור- סינכרוני וליווי תהליך הלמידה וביצוע המשימה באתר הקורס באופן א-סינכרוני. כמו כן, מודגמת שיטת הערכה חלופית לתוצר מסוג זה באמצעות מחוון ייעודי.

בדגם זה מוצגים שני סוגים של כלים דיגיטליים: פוסטר דיגיטלי (באמצעות הכלי Thinglink) ועלון מידע דיגיטלי (הכלי Smore).

מעוניינים להתנסות? לרשותכם שלושה כלי עזר:

1. תבנית למתן הנחיות לסטודנטים לביצוע המשימות
2. דף הדרכה לשימוש בכלי Thinglink
3. דף הדרכה לשימוש בכלי Smore

לנוחותכם, מצגת ההדרכה – כיצד לקדם לומד עצמאי וביצועי הבנה בלמידה מרחוק (פורמט PDF)

לקריאה בהרחבה על Thinglink – כלי דיגיטלי ליצירת ריבוד (אנוטציה) באתר השראות

לקריאה בהרחבה על SMORE – כלי ליצירת עלון מידע באתר השראות

סביבה לימודית שבה מיושם הקורס:  אתר מלווה קורס, למידה מרחוק באמצעות כלי לניהול מפגש סינכרוני.

יוצרות הדגם: סיגל בן עמרם וחגית ירום – צוות פדגוגיה דיגיטלית

טופס גוגל – Google Form

Survey Google Forms

יישום כיתה הפוכה באמצעות הטופס, יתאפשר ע"י שליחתו לסטודנטים לאחר קריאת מאמר או לאחר צפייה בסרטון עם מספר שאלות לגבי המאמר או הסרטון. תשובות הסטודנטים מתקבלות מיידית והמרצה יכול למקד את השיעור בנושא לפי בקיאות הסטודנטים בחומר הלימוד.

בלמידה מרחוק או ביישום של כיתה הפוכה, תוכלו לשלוח קישור לשאלון/מבדק לפני השיעור, להוסיף את הקישור לאתר הקורס במוודל, או לשלוח לסטודנטים במייל.

תוכלו לשלוח את השאלון לסטודנטים לאחר השיעור לתרגול של חומר הלימוד והם יקבלו משוב מיידי על תשובותיהם מבלי שתצטרכו לבדוק כל שאלון בצורה ידנית.

בהדרכה בסרטון המצורף נראה כיצד להפוך טופס שאלון למבדק, כיצד להגדיר מפתח תשובות לכל שאלה וכיצד להגדיר ניקוד ומשובים לכל שאלה וכיצד להוסיף סרטון מיוטיוב לשאלון.
כמו כן, נציג את האפשרות לראות במרוכז את תוצאות כל השאלות והבחנים במקום אחד (כולל יצוא לקובץ אקסל).

למעוניינים מצורף קובץ ההדרכה בפורמט PDF.

למידת חקר וייצוג הלמידה בפוסטר דיגיטלי

Digital Poster

מבוא: הדגם מציג תהליך של למידת חקר שבשיאו תערוכה מסכמת של פוסטרים דיגיטליים. כל קבוצת לומדים חוקרת נושא אחר. תהליך החקר כולל איתור מידע רלוונטי ועיבודו ולבסוף ייצוג הידע הנלמד באמצעות פוסטר דיגיטלי המשקף את ההבנה על הנושא הנחקר.

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס "כוחו של מיתוס. מטרת הקורס הינה להבין כיצד מוטיבים מיתיים באים לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה והתרבות האנושית. רציתי לעודד את הסטודנטים ללמידת חקר בנושא מיתוסים על- ידי יצירת מטלה מתפתחת עם הבניית ידע לאורך הקורס. עם סיום תהליך החקר, הסטודנטים ייצגו באופן ויזואלי ואומנותי באמצעות פוסטר דיגיטלי את הידע הנלמד על הנושא הנחקר.

לצפייה בדגם המלא בהרחבה לחצו על התמונה:

 

רפלקציה: מודל זה שפותח בשיתוף מלא של ד"ר סיגל בן-עמרם, נוסה לראשונה על סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה בשנת תש"ף והצליח לעשות את הלא יאומן- להדביק את הסטודנטים בהתלהבות מחקר מיתוסים עתיקים. הסטודנטים גילו על ידי מחקר עצמאי שמיתוסים שנדמים עתיקים רלוונטיים מאוד לחייהם. התערוכה הסופית זיקקה היטב את תהליך המחקר ואף הביאה לידי ביטוי תרגום עצמאי ויצירתי שלהם עצמם למיתוס קדום.

מחקר פעולה ככלי פדגוגי להתמודדות עם תפיסות חלופיות

המתודה המתוארת משלבת מחקר פעולה* ככלי פדגוגי לאיתור תפיסות חלופיות, הכולל: זיהוי תפיסות חלופיות של לומדים, איתור מקורות מידע הקשורים בתפיסות החלופיות ומקורן, תכנון וביצוע התערבות להתמודדות בתפיסות החלופיות, הערכה מעצבת, בחינת תפיסות לאחר התערבות והערכה מסכמת.

*מחקר פעולה הוא גישה מתודולוגית המשלבת בין מחקר לעשייה, עורכים אותו אנשי מעשה כדי  לבחון באמצעותו את עבודתם, לשיפור הביצוע והתוצאות; מחקר הפעולה נובע מתחושת אי-נחת של החוקר והוא כולל תהליך התערבות מבוקר – זיהוי והגדרת אי הנחת, הגדרת תוכנית פעולה, הפעלתה, איסוף נתונים הבוחנים את יעילות הפעולה ביחס לערכים שהגדיר החוקר, וניתוח תוכן המתבסס על תצפיות, ראיון, תמלילי שיחות עם המשתתפים Ronen, 2019

לדוגמה, האיורים הבאים לקוחים מעבודת סמינריון המתארת תפיסות חלופיות של תלמידי כיתה ג' לפני התערבות ואחריה (כל הזכויות שמורות למבצע המחקר, פרטים חסויים).

ציור של כדור הארץ לפני התערבות

כדהא לפני התערבות

ציור של כדור הארץ לאחר התערבות

כדהא לאחר התערבות

למידע נוסף: Misconceptions in Science Education Help Me Understand

קריאת הרחבה:

Ronen, I.K. (2019). Action research as a methodology for professional development in leading an educational process. Studies in Educational Evaluation. https://doi.org/10.1016/j.stueduc.2019.100826

Ronen, I. (2017). Misconceptions in science education: Help me understand. Cambridge, UK: Cambridge Scholars Publishing (295 p.)

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

משחק התפקידים המקוון של To-Be Education משמש כמטלת סיום קורס, לצורך הערכת הלמידה, ההבנה והיישום של הסטודנטים. במשחק זה מחולקים המשתתפים באופן אקראי (ע"י המחשב) לקבוצות דיון של 5 משתתפים, כאשר כל משתתף מייצג דמות או תפיסה מסוימת בדיון. המשתתפים נדרשים לקרוא את מחברת הקורס ומאמרים שונים, אך גם לבצע תחקיר עצמאי בנושא אותו הם מייצגים. בדיון הם נדרשים לכתוב אך גם להגיב לזולתם, וכן להעלות קבצי ניו מדיה (תמונות, סרטונים, קבצי קול וכיו"ב) המדגימים את טענותיהם. בסוף המשחק מצביעים המשתתפים על העמדה/התפיסה ששכנעה אותם ביותר.
הערת גילוי נאות: אני שותפה לפיתוח הפלטפורמה של To-Be ומשמשת יועצת פדגוגית שלה.

1. הסטודנטים מקבלים מראש הנחיות להכנות לקראת המשחק-מבחן, כולל מחוון הערכה. ניתן להם פרק זמן של שבוע להכנות ולמידה (קריאת מאמרים ומחברת הקורס + תחקיר עצמאי והכנת חומרי ניו מדיה להמחשה)
2. הסטודנטים נכנסים למערכת הממוחשבת ומקבלים "דמות", אותה עליהם לייצג בדיון. המשחק הוא אנונימי, והמשתתפים אינם יודעים מי נמצא בקבוצת הדיון שלהם (מאפשר חופש ביטוי מלא ותחושת משחקיות גבוהה)
3. המשחק-מבחן נערך בחדר מחשבים (לא חובה, אפשר מכל מקום) ולאחר כניסה חוזרת למשחק מתחיל דיון הנמשך כ-60 דקות. הדיון מתועד במערכת.
4. בתום הדיון נחשפים הסטודנטים לזהות המשתתפים האחרים בקבוצתם וכן לתוצאות ההצבעה הכללית.

פירוט נוסף ניתן למצוא במאמר הבא: כשהיצ'קוק מגיע לבחינה: הערכה חלופית במכללה להוראה באמצעות משחק תפקידימ מקוון — תיאור מקרה

לאתר הרשמי: http://www.to-be.co.il/

מודלינג והתנסות בתרבות של קהילת למידה ברוח הערכה לשם למידה (הל"ל)

יצירת נורמות עבודה של קהילת למידה (Community of practice) לפי מהלכי הערכה לשם למידה – הל"ל (Assessment for learning):מתכננים, אוספים ראיות, מיישמים, מתבוננים, מפרשים ומשפרים מתוך חשיבה על קידום הלמידה (נקודות חוזקה, נקודות לחיזוק והצעות לשיפור).

התפיסה המנחה: חיבור בין התיאוריה והפרקטיקה – המורה כמוביל קהילה לומדת, חוקרת ומעריכה המקדמת גם את הידע הקולקטיבי של הקהילה וגם את הידע של כל חבר קהילה באופן אישי.

להרחבה:
בירנבוים, מ'. (2018). מחקר ויישום בהערכה לשם למידה (הל"ל) של תלמידים ומורים בישראל. תל אביב: מכון מופ"ת.
Wenger, E., 1998. Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity. Cambridge: Cambridge University Press.

לדוגמה: מיני רפרט
צוותי עבודה מציגים חקר מקרה בהקשר הבית ספרי. ההצגה כוללת גם הפעלה רלוונטית ויצירתית ברוח של תרבות של קהילת למידה והערכה לשם למידה (הל"ל) . בהפעלה זו הסטודנטים מתנסים גם כמובילי הקהילה וגם כחברי הקהילה, כבעלי תפקיד – בהקשר הבית ספרי כמו, חברי צוות מקצועי, רכזי מקצוע, מפקחים, חברי הנהלה או אחר. כל צוות מציג נתונים מתוך מבחנים רחבי היקף ומזמן לחברי הקהילה לבחון אותם באופן משותף לפי מהלכי הל"ל. זאת, במטרה להתפתח מבחינה מקצועית ולשפר את מומחיותם ואת הישגי התלמידים. כל התהליך מתועד ומועלה לתיקייה שיתופית באתר הקהילה, כחלק מקידום הידע הקולקטיבי של הקהילה. דרך זו הינה דוגמה אחת לדרך באמצעותה אנו בונים מנגנוני למידה קבועים ושיטתיים בקהילה שלנו. מנגנונים אלה מזמנים לכולנו לבחון ולדון בידע שלנו, להפיק לקחים, ולעודד מעורבות צוות והבניה מקצועית של הפרקטיקה שלנו, כמורים וכרכזי הערכה. זהו הערך המוסף הגנרי של מתודה זו ויכולתה להיות מותאמת לכל תחום דעת.

להלן ראיות לערך המוסף של הדגם עבור הלומד
הקול האישי של הסטודנט – התבוננות רפלקטיבית על דרך הלמידה של קהילת למידה ברוח של הל"ל – מאת נאוה לסק, בוגרת התכנית לתואר שני בהערכה בחינוך, בסמינר הקיבוצים, סגנית מנהל ורכזת פדגוגית:
"קהילה אינה עניין של "להיות שם" או "להיות רחוק משם", אלא להיות "בדרך לשם".[1] משפט זה מייצג את דרך הלמידה בקורס, כפי שאני חוויתי אותה; להיות חברה בקהילת למידה זהו תהליך מתמיד של תכנון, יישום, התבוננות ושיפור, מתוך חשיבה על קידום הלמידה. המילה "קהילה" קיבלה בקורס זה עומק ומשמעות…מאוד אהבתי בקורס שדרך הלמידה הדגימה הלכה למעשה את מה שאמורה הייתה ללמד – …..למדנו על תרבות הלמידה ברוח הל"ל וזו הייתה הדרישה מאתנו בקורס – את מיני הרפרט שהצגנו נדרשנו להציג כחקר מקרה על סמך מבחן רחב היקף מסוים, ברוח תרבות הל"ל וממקום של רכז הערכה בית ספרי… הרפרטים של הקבוצות האחרות אפשרו לי להיכנס לעולמות מוכרים פחות וללמוד מהם דרכים נוספות להצגת ממצאים, לניתוחם ולהסקת מסקנות, מה שמשמעותי לגבי מאוד בתפקידי כסגנית מנהלת בבית הספר, הממלאת תפקיד של רכזת פדגוגית מומחית בתחום ההערכה. במהלך הקורס ובעיקר בהצגת הרפרטים של הקבוצות האחרות למדתי על עצמי שאני אוהבת ללמוד ושחשוב לי להיחשף לתחומים שאינם בהכרח בתחום הדעת שלי או בשכבת הגיל בה אני מלמדת, אלו מרחיבים את הידע ואת הראייה הרחבה על בית הספר שלי ועל מערכת החינוך כולה. בנוסף, הדרכים המגוונות של הקבוצות השונות תרמו ליצירתיות שלי – שזהו חלק פחות מפותח אצלי, למדתי כיצד ניתן להציג מידע בדרכים מעניינות ומגוונות. הניסיון בקורס הבהיר לי שלהיות חלק מקהילה זה מלהיב יותר: זה לשתף, לחקור ולפתח יחד רעיונות וכלים להערכה בדרך יעילה יותר. אין לי ספק שבתפקידי בבית הספר אשתמש במידע הרב שקיבלתי בקורס הן בנושא של מבחנים רחבי היקף והן בדרך העבודה של יישום הל"ל דרך קהילת למידה, מה שיתרום לחוויית העבודה של המורים ולהעצמתם וכפועל יוצא מכך ישביח את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה בבית הספר".


[1] לפסטיין, א' (1999). על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על "קהילה". חינוך החשיבה, 18, 32-54. ירושלים: מכון ברנקו וייס.

מוטיבציה פנימית ומעורבות בתהליך הלמידה

מעורבות תלמידים/סטודנטים עשויה להיות ברמות שונות כשותפות בבניית כלי המדידה והתרגול ושותפות בתכנון פעילוית וערבי שיא. לצורך כך יש לקיים שיח קבוע ומתמשך עם התלמידים/הסטודנטים. לעתים יש צורך בשינוי נרחב יותר במסגרת הקורס (ובעתיד כמורים בביה"ס) הקשור למשל לתרבות הקורס, דרכי ההערכה, תכניות הלימודים ועוד.

המושג מוטיבציה מתייחס לרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת, גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי-הצלחות. ניתן להעריך מוטיבציה באמצעות מידת הרצון להשקיע בפעילות רלוונטית ומידת תחושת האוטונומיה. המוטיבציה עשויה לנבוע ברמה הנמוכה ביותר מתחושה של כפייה (חייב להגיש עבודה) או ברמה הגבוהה ביותר השקעה מתוך תחושת הנאה ועניין. מבחינת החוויה הפנימית, מוטיבציה רגשית פנימית (הרמה הגבוהה ביותר) מלווה בתחושות של אוטונומיה, בחירה ומשמעות אישית. לכן, כאשר המטרה היא, למשל, עיבוד מעמיק של הנושא הנלמד, יש לפעול, בין היתר, לחיזוק תחושת המעורבות של הסטודנטים (בעתיד של תלמידי הכיתה).

מעורבות הסטודנטים צריכה לבוא לידי ביטוי בחיזוק הקשר, תחושת הבטחון, השייכות ותחושת המסוגלות כמו גם חיזוק תחושת האוטונומיה.

על-מנת לשמש דוגמה לסטודנטים, המורים לעתיד, המתודה עשויה לכלול, למשל:
1. מפגשים אישיים/קבוצתיים סטודנט-מרצה לעתים קרובות
2. מעורבות סטודנטים בתהליך ההערכה של עמיתים באמצעות מחוונים
3. מעורבות סטודנטים בתהליך הערכה של עצמם באמצעות מחוונים אישיים ורפלקציה
4. מעורבות סטודנטים בהכנת מבדקים כיתתיים, פעילויות תרגול והעשרה, ארועי שיא
5. מתן אפשרות בחירה לסטודנטים באיזה שיעור/קורס ללמוד
6. מתן זכות הצבעה איזו פעילות העשרה חוץ בית ספרית תשולב במסגרת הקורס
7. הערכה מעצבת ומסכמת תוך מתן משוב מקדם המתמקד ב"שימור/שיפור"
8. הערכה חלופית לאורך השנה (פרויקט חקר, יצירת סרטונים, כתיבת יומן אישי, כתיבת רפלקציה, יצירת מצגות…)
9. משימות מותאמות לסטודנטים לפי רמתם, תחומי העניין שלהם ו/או הכישורים שלהם (תפקידים שונים כאשר מפיקים סרטון, פרויקט חקר על פי נושא נבחר)
10. שיח מתמיד מטא-קוגניטיבי על הנעשה במהלך המפגשים מתוך רצון שהסטודנטים יטמיעו את המתודה במסגרתם עבודתם כמורים

דילוג לתוכן