מרחב כיתתי וירטואלי

virtual class

מבוא: מרחב כיתתי וירטואלי הוא מרחב פיזיטלי (פיזי וירטואלי) המדמה סביבה של כיתה, בה מרוכזים ומונגשים כל חומרי הלמידה הרלוונטיים לשיעור. מרחב כיתתי וירטואלי מתאים הן להוראה סינכרונית והן להוראה א-סינכרונית. בשיעור סינכרוני כל חומרי הלמידה מונגשים בסביבה אחת וההקניה מתבצעת תוך מעבר של המרצה בין הקישורים הנמצאים בכיתה. בהוראה א-סינכרונית הסטודנטים חוקרים את המרחב באופן עצמאי, מנווטים בתוכו ומגלים באופן אקטיבי את הפעילויות הנמצאות בו. 

הצגת הדגם: במסגרת הקורס "יסודות הסיפורת" אשר נלמד בהוראה מרחוק, תכננתי שיעור סינכרוני ובו הפניות לקישורים רבים המכילים קטעי תוכן, חידון, מצגות ולוח שיתופי. הרעיון ליצירת מרחב כיתתי וירטואלי נולד מתוך רצון לרכז ולהנגיש את כל חומרי הלמידה המתוכננים לשיעור בפלטפורמה אחת, אשר תיצור חווית לימוד נעימה עבור הסטודנטים וגם תקל עליי כמרצה בתפעול הקישורים במהלך השיעור.

לחצו על התמונה לצפייה בדגם ההוראה:

לחצו על התמונה לצפייה בדגם ההוראה

רפלקציה: המרחב הכיתתי הווירטואלי הגביר את מעורבותם של הסטודנטים בשיעור ויצר אווירת לימוד נעימה ומזמינה תוך חיבור בין הסביבה הפיזית המוכרת של הכיתה לסביבה הדיגיטלית החדשה. כמו-כן, ריכוז כל הקישורים במרחב זה היה נוח מאוד לשימוש עבורי וסייע לי רבות בתפעול הקישורים במהלך השיעור. כל השיעור מנוהל מתוך שקופית אחת של הכיתה. כדאי לנסות!

בתום השיעור, השקופית הוטמעה במוודל כך שהסטודנטים יכלו לחזור למרחב הכיתתי הווירטואלי ולתרגל את החומר הלימודי בקצב ובזמן הנוחים עבורם.

תוכנת Mindomo להבניית ידע

mindomoLogo

הכלי מאפשר ליצור ולארגן רעיונות, לתכנן פרויקטים ולסכם שיעור/קורס עם תיאור חזותי של הרעיונות העיקריים שהוצגו וההקשרים ביניהם. ניתן להפוך את המפה למצגת ולהציג את חלקיה בדרך אשר היוצר בוחר.
שיתוף – midnomo מאפשר לשתף את מפת החשיבה על ידי קישור. בנוסף ניתן להוסיף שותפים לעריכה באמצעות הזמנה בדואר האלקטרוני.
מגבלות – הגרסה החינמית מאפשרת ליצור 3 מפות חשיבה בלבד.

  • הכלי mindomo מאפשר למרצה להציג את סילבוס הקורס בצורה מתפתחת ומקושרת דרך מצג של המפה.
  • הכלי יכול להוות פלטפורמה להכנת עבודת סכום תהליכית על ידי הסטודנטים.
  • בקורס לתואר שני בנושא הערכה בית ספרית הכינו הסטודנטים את עבודת הסכום בתוכנה: הציגו את בית הספר, נתחו פרויקטים, התייחסו לתפקיד רכז הערכה, גבשו תפיסת הערכה בית ספרית ולבסוף בנו תוכנית עבודה לרכז הערכה לשנת הלימודים הקרובה. כל זאת נעשה תוך קישוריות וצרוף מסמכים, סרטונים, תמונות ועוד.
מפת חשיבה mindomo
מפת חשיבה mindomo

גיבורות וגיבורי המעשיות בחדר בריחה מקוון

סטודנטית חדר בריחה מקוון

הצגת הדגם: ההכנות לקראת פתיחת קורס חס"א חדש "גיבורות וגיבורי המעשיות בחדרי בריחה" נעשו לקראת בניית חדר בריחה פיזי. בשבוע השני, תחת איום הקורונה בו אנו נשלחים לבתים, נוסף אתגר חדש לקורס- אתגר הלמידה מרחוק. התאמת הקורס להוראה מרחוק דרשה שינוי של התוצר הסופי ומציאת כלי טכנולוגי מתאים לבניית חדר בריחה מקוון ובניית מחוון מותאם להערכתו.

דגם הוראה זה מציג כלי פדגוגי חדשני, אשר יאפשר לפרחי ההוראה ללמד נושאים שונים ומגוונים באמצעות בניית חדרי בריחה מקוונים. פרקטיקת הוראה זו יכולה לשמש כאמצעי לגירוי הסקרנות, ככלי להוראת נושא או ככלי להערכה חלופית (במקום מבחן סטנדרטי). הנושא ששימש אותנו בקורס הוא מעשיות לילדים.

לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה:

רפלקציה: לתחושתי, מה שאיפשר לנו לקיים את הלמידה והעשייה בקורס, ואף להפוך אותן לחוויה מלהיבה, היא תחושת האחווה והשותפות לדרך של כל הגורמים המעורבים. מתן הנחיות ברורות וליווי צמוד אף הם גורמים חיוניים שתרמו להצלחת דגם ההוראה. בד בבד, יש לתת את הדעת על כך שקצב ההתקדמות של הקבוצות השונות אינו אחיד. עובדה זו מאתגרת את תפיסת מסגרת הזמן הפורמלית- מועד סיום השיעור, כמות השיעורים- בדגם הוראה המבוסס על התקדמות אישית/ קבוצתית.

למידת חקר וייצוג הלמידה בפוסטר דיגיטלי

Digital Poster

מבוא: הדגם מציג תהליך של למידת חקר שבשיאו תערוכה מסכמת של פוסטרים דיגיטליים. כל קבוצת לומדים חוקרת נושא אחר. תהליך החקר כולל איתור מידע רלוונטי ועיבודו ולבסוף ייצוג הידע הנלמד באמצעות פוסטר דיגיטלי המשקף את ההבנה על הנושא הנחקר.

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס "כוחו של מיתוס. מטרת הקורס הינה להבין כיצד מוטיבים מיתיים באים לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה והתרבות האנושית. רציתי לעודד את הסטודנטים ללמידת חקר בנושא מיתוסים על- ידי יצירת מטלה מתפתחת עם הבניית ידע לאורך הקורס. עם סיום תהליך החקר, הסטודנטים ייצגו באופן ויזואלי ואומנותי באמצעות פוסטר דיגיטלי את הידע הנלמד על הנושא הנחקר.

לצפייה בדגם המלא בהרחבה לחצו על התמונה:

 

רפלקציה: מודל זה שפותח בשיתוף מלא של ד"ר סיגל בן-עמרם, נוסה לראשונה על סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה בשנת תש"ף והצליח לעשות את הלא יאומן- להדביק את הסטודנטים בהתלהבות מחקר מיתוסים עתיקים. הסטודנטים גילו על ידי מחקר עצמאי שמיתוסים שנדמים עתיקים רלוונטיים מאוד לחייהם. התערוכה הסופית זיקקה היטב את תהליך המחקר ואף הביאה לידי ביטוי תרגום עצמאי ויצירתי שלהם עצמם למיתוס קדום.

מודל הכיתה ההפוכה – סטודנטים לומדים, מלמדים ומיישמים

כיתה הפוכה - סטודנטים לומדים, מלמדים ומיישמים

מבוא: מודל הכיתה ההפוכה הופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להקנייה של המורה בכיתה ולתרגל את החומר הנלמד בבית. במודל הכיתה ההפוכה, הסטודנטים לומדים את הנושא באופן עצמאי בבית, ובשיעור מקיימים דיון, מתרגלים ומיישמים את החומר הנלמד.

 הצגת הדגם: במסגרת התואר לניהול עסקי חברתי אני מלמד את הקורס "ניתוח דוחות כספיים". הבחירה ללמד במודל של הכיתה ההפוכה נבעה מהתמודדות עם מספר אתגרים, ביניהם הגברת נוכחות הסטודנטים בשיעורים, העלאת מעורבותם ועידוד ללקיחת אחריות אישית על תהליך הלמידה. כמו-כן, רציתי שמקומי כמרצה יבוא לידי ביטוי באופן מיטבי יותר, כמי שמסייע לסטודנטים להתמודד עם יישום, הטמעה והפנמה של הנושאים הנלמדים בקורס.

לחצו על התמונה כדי לראות את הדגם בהרחבה

מודל הכיתה ההפוכה

רפלקציה: הקורס עבד טוב יותר הן עבורי והן עבור הסטודנטים. הבניית הידע במהלך הקורס נעשתה באופן הדרגתי. הסטודנטים הפגינו אחריות על תהליך הלמידה ואף חוו רמת אתגר גבוהה יותר במהלך הלמידה, כיוון שהדגש בקורס הופנה בעיקר ליישום החומר.

הוראת ספרות בקורס בינלאומי דרך חקירה יוצרת ותרגום שיתופי

הוראת ספרות בקורס בינלאומי

הסטודנטים מבאזל (דוברי גרמנית ויידיש) והסטודנטים מתל אביב (דוברי עברית) שיתפו פעולה (באנגלית) בצוותים מקומיים ובינלאומיים בחקירה פרשנית, תרגום, צילום וכתיבה שיתופית סביב סיפורו של שלום עליכם "האולר" (1886). הלוקליות והאוניברסליות בסיפור נחשפו על ידי הסטודנטים באמצעות יצירת צילומים, שחיברו בין חיי היומיום שלהם לבין הסיפור. הסטודנטים בבאזל ובתל אביב תרגמו יחד קטעים מהסיפור מיידיש לעברית ולגרמנית. התוצר הסופי של הקורס התרגום השיתופי והצילומים מתפרסם במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

הקורס הבינלאומי "שלום עליכם בין תל אביב לבאזל" (תשע"ט, 2019) הוא שיתוף פעולה בין החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים לבין המחלקה ללימודים יהודיים באוניברסיטת באזל בשווייץ. את הקורס הובילו ד"ר שפרה קופרמן, יוצרת וחוקרת יידיש מבאזל, וד"ר לילך ניישטט בורנשטיין, חוקרת ספרות ויוצרת רב תחומית מתל אביב. את הקורס ליוותה סוזנה גלנטה מהיחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים.

כל תרגום הוא גם פרשנות של יצירה ספרותית. ל"אולר", שעד כה לא תורגם לגרמנית, יש ארבעה תרגומים לעברית (של ח"נ ביאליק, י"ד ברקוביץ, אריה אהרוני ואוריאל אופק).
הכיתה הישראלית השוותה בין ארבעת התרגומים לעברית של הסיפור, בחנה את ההכרעות התרגומיות והכינה תרגום עדכני. הכיתה בשווייץ יצרה תרגום ראשון של הסיפור לגרמנית, בבחינת יש מאין. באמצעות שיח רב-לשוני (ביידיש, אנגלית, עברית וגרמנית) ובין-תקופתי (בין המאה ה-19 למאה ה- 21) למדו הסטודנטים את יצירתו הגאונית והמצחיקה של גדול סופרי היידיש.
הקורס זימן חוויה בינלאומית, פיתוח יצירתי, העשרת ידע והרחבת אופקים, כמו גם התנסות בפדגוגיות חדשניות. הכיתה הישראלית למדה את סיפורי טביה החולב ו"האולר" באמצעות חקירת טקסטים וצילומים היסטוריים, ויצרה תרגום וצילומים לוקליים המפרשים את היצירות. הכיתה השתתפה ביום עיון "מוטל, טופל'ה וטוביה על הגג" במכללת לוינסקי וציינה את יום הולדתו ויום השנה למותו של שלום עליכם, שבאופן מיסטי חלו בדיוק בשיעור הראשון ובשיעור לפני האחרון! בנוסף פגשה הכיתה את ד"ר שפרה קופרמן שלימדה אותם את יסודות התעתיק ביידיש, ואת ד"ר רועי גרינוולד שהציג על פרשנות פסיכואנליטית ל"אולר". הסטודנטית לירון שוורץ ערכה ועיצבה את תוצרי הקורס במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה. בנוסף לתרגום יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון.
הכיתה בבאזל ערכה סיור במוזיאון באזל לאמנות, בו השוו הסטודנטים בין תפיסת הילדות במאה ה-19 לבין הערכים העולים מתוך סיפורי שלום עליכם. הכיתה גם ביקרה בבאדנוויילר, עיירת הנופש ביער השחור שבה שהה שלום עליכם בקיץ 1911-1910. לסיום תהליך הלימוד המחיזה הכיתה את "האולר" והעלתה מופע תיאטרון. התרגום שעשו הסטודנטים ישמש כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים בשווייץ, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס.

למתודה מספר שלבים:
היכרות ובניית אמון: כל סטודנט הציג את עצמו בשקף אישי בתוך מצגת שיתופית Google Slides. גם המרצים מילאו שקף לצורך modeling בהיותם מנחים בקהילת הלומדים. בשקף הסטודנטים התבקשו לכתוב כמה מילים על עצמם, להוסיף תמונה, ומילה שהם אוהבים ביידיש (יחד עם הסבר הקשר שלהם אליה).
חקירת תצלומים היסטוריים – כל סטודנט איתר תצלום היסטורי בזיקה לחייו של שלום עליכם, חקר את הזמן המקום והנסיבות והעלה אותו אותו למפה משותפת ב- Google Maps
חקירה יוצרת באמצעות צילום כל סטודנט נשלח לצלם 5 רגעים מחיי היומיום שלו, בזיקה לתימות ואלמנטים מן הסיפור הנלמד. הסטודנטים העלו את הצילומים למאגר משותף יחד עם הסבר והקשר לסיפור.
תרגום שיתופי רב לשוני הסטודנטים עבדו בצוותים בינלאומיים על תרגום קטעים מהסיפור (מיידיש לגרמנית, מיידיש לעברית על פי ארבעה תרגומים קיימים). במסמך שיתופי Google Docs הם שיתפו בדילמות והתייעצו זה עם זה. הפתרונות היצירתיים נמצאו ונדונו באופן אסינכרוני בחלונות לתגובה במסמך השיתופי. שאלות לגבי המקור ביידיש (לסטודנטים מבאזל שאחראים על התרגום מהשפה הזאת). תרגום דבריו של הסופר תוך שמירה על הייחוד הלשוני היה אחד האתגרים איתם התמודדו הסטודנטים.

תוצרים פדגוגיים בנוסף לתרגום, יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון בישראל. בשוויץ תוצרי הקורס ישמשו כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס ובכך משמשים תרומה לקהילה. הצגת תוצרים את תוצרי הקורס ערכה ועיצבה הסטודנטית לירון שוורץ (הלומדת בקורס) במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

המיומנויות הנרכשות אצל הסטודנטים כתוצאה מיישום הדגם: שיתופיות, תקשורת, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות, שיח, לומד-עצמאי, אוריינות אקדמית, חשיבה מסדר גבוה, אוריינות מידע, סקרנות, למידה יוצרת, התנסות בתרגום ובפרשנות, התנסות בפדגוגיות חדשניות, פיתוח היכולות הדיגיטליות, כישורים רב תרבותיים.

תוצר סופי של הקורס במגזין ספקטרום – שלום עליכם בין תל-אביב לבאזל.

סטודנטים חוקרים ומלמדים

מודל סטודנטים חוקרים ומלמדים

הצגת הדגם: דגם הוראה זה מיושם במסגרת הקורס "אוריינות דיגיטלית". מטרת הקורס הינה להכיר את שפת האוריינות הדיגיטלית ולהתמודד עם פיתוח מיומנויות וכלים להוראת אוריינות דיגיטלית.

הסטודנטים מתנסים בלמידה עצמית, עצמאית ושיתופית, חוקרים נושא ומיישמים תהליך של למידה והוראת הנושא לעמיתיהם. המרצה והסטודנטים שותפים לתהליך ולומדים יחד כיצד להמחיש באופן מיטבי את הנושא הנחקר לשאר הסטודנטים. כך נוצר מאגר ידע שיתופי, שעשוי לשמש כלי עזר לפרחי הוראה ולמורים בעבודת ההוראה.

לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:

רפלקציה: הדגם מתאים לקורס בו משתתפים עד 30 סטודנטים. מומלץ כי מספר הסטודנטים בכל קבוצה לא יעלה על חמישה. בפעמים הרבות בהם התנסיתי בדגם זה- הן בלמידה פנים אל פנים והן בלמידה מרחוק- מצאתי כי מתרחשת למידה רבה, מגוונת ומעניינת. הסטודנטים מעריכים את ההתנסות בלמידה קבוצתית/שיתופית בתהליך של 'הערכה מעצבת' והליווי הצמוד שלי כמרצה.

מחקר פעולה ככלי פדגוגי להתמודדות עם תפיסות חלופיות

המתודה המתוארת משלבת מחקר פעולה* ככלי פדגוגי לאיתור תפיסות חלופיות, הכולל: זיהוי תפיסות חלופיות של לומדים, איתור מקורות מידע הקשורים בתפיסות החלופיות ומקורן, תכנון וביצוע התערבות להתמודדות בתפיסות החלופיות, הערכה מעצבת, בחינת תפיסות לאחר התערבות והערכה מסכמת.

*מחקר פעולה הוא גישה מתודולוגית המשלבת בין מחקר לעשייה, עורכים אותו אנשי מעשה כדי  לבחון באמצעותו את עבודתם, לשיפור הביצוע והתוצאות; מחקר הפעולה נובע מתחושת אי-נחת של החוקר והוא כולל תהליך התערבות מבוקר – זיהוי והגדרת אי הנחת, הגדרת תוכנית פעולה, הפעלתה, איסוף נתונים הבוחנים את יעילות הפעולה ביחס לערכים שהגדיר החוקר, וניתוח תוכן המתבסס על תצפיות, ראיון, תמלילי שיחות עם המשתתפים Ronen, 2019

לדוגמה, האיורים הבאים לקוחים מעבודת סמינריון המתארת תפיסות חלופיות של תלמידי כיתה ג' לפני התערבות ואחריה (כל הזכויות שמורות למבצע המחקר, פרטים חסויים).

ציור של כדור הארץ לפני התערבות

כדהא לפני התערבות

ציור של כדור הארץ לאחר התערבות

כדהא לאחר התערבות

למידע נוסף: Misconceptions in Science Education Help Me Understand

קריאת הרחבה:

Ronen, I.K. (2019). Action research as a methodology for professional development in leading an educational process. Studies in Educational Evaluation. https://doi.org/10.1016/j.stueduc.2019.100826

Ronen, I. (2017). Misconceptions in science education: Help me understand. Cambridge, UK: Cambridge Scholars Publishing (295 p.)

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

משחק התפקידים המקוון של To-Be Education משמש כמטלת סיום קורס, לצורך הערכת הלמידה, ההבנה והיישום של הסטודנטים. במשחק זה מחולקים המשתתפים באופן אקראי (ע"י המחשב) לקבוצות דיון של 5 משתתפים, כאשר כל משתתף מייצג דמות או תפיסה מסוימת בדיון. המשתתפים נדרשים לקרוא את מחברת הקורס ומאמרים שונים, אך גם לבצע תחקיר עצמאי בנושא אותו הם מייצגים. בדיון הם נדרשים לכתוב אך גם להגיב לזולתם, וכן להעלות קבצי ניו מדיה (תמונות, סרטונים, קבצי קול וכיו"ב) המדגימים את טענותיהם. בסוף המשחק מצביעים המשתתפים על העמדה/התפיסה ששכנעה אותם ביותר.
הערת גילוי נאות: אני שותפה לפיתוח הפלטפורמה של To-Be ומשמשת יועצת פדגוגית שלה.

1. הסטודנטים מקבלים מראש הנחיות להכנות לקראת המשחק-מבחן, כולל מחוון הערכה. ניתן להם פרק זמן של שבוע להכנות ולמידה (קריאת מאמרים ומחברת הקורס + תחקיר עצמאי והכנת חומרי ניו מדיה להמחשה)
2. הסטודנטים נכנסים למערכת הממוחשבת ומקבלים "דמות", אותה עליהם לייצג בדיון. המשחק הוא אנונימי, והמשתתפים אינם יודעים מי נמצא בקבוצת הדיון שלהם (מאפשר חופש ביטוי מלא ותחושת משחקיות גבוהה)
3. המשחק-מבחן נערך בחדר מחשבים (לא חובה, אפשר מכל מקום) ולאחר כניסה חוזרת למשחק מתחיל דיון הנמשך כ-60 דקות. הדיון מתועד במערכת.
4. בתום הדיון נחשפים הסטודנטים לזהות המשתתפים האחרים בקבוצתם וכן לתוצאות ההצבעה הכללית.

פירוט נוסף ניתן למצוא במאמר הבא: כשהיצ'קוק מגיע לבחינה: הערכה חלופית במכללה להוראה באמצעות משחק תפקידימ מקוון — תיאור מקרה

לאתר הרשמי: http://www.to-be.co.il/

דילוג לתוכן