מחקר פעולה ככלי פדגוגי להתמודדות עם תפיסות חלופיות

המתודה המתוארת משלבת מחקר פעולה* ככלי פדגוגי לאיתור תפיסות חלופיות, הכולל: זיהוי תפיסות חלופיות של לומדים, איתור מקורות מידע הקשורים בתפיסות החלופיות ומקורן, תכנון וביצוע התערבות להתמודדות בתפיסות החלופיות, הערכה מעצבת, בחינת תפיסות לאחר התערבות והערכה מסכמת.

*מחקר פעולה הוא גישה מתודולוגית המשלבת בין מחקר לעשייה, עורכים אותו אנשי מעשה כדי  לבחון באמצעותו את עבודתם, לשיפור הביצוע והתוצאות; מחקר הפעולה נובע מתחושת אי-נחת של החוקר והוא כולל תהליך התערבות מבוקר – זיהוי והגדרת אי הנחת, הגדרת תוכנית פעולה, הפעלתה, איסוף נתונים הבוחנים את יעילות הפעולה ביחס לערכים שהגדיר החוקר, וניתוח תוכן המתבסס על תצפיות, ראיון, תמלילי שיחות עם המשתתפים Ronen, 2019

לדוגמה, האיורים הבאים לקוחים מעבודת סמינריון המתארת תפיסות חלופיות של תלמידי כיתה ג' לפני התערבות ואחריה (כל הזכויות שמורות למבצע המחקר, פרטים חסויים).

ציור של כדור הארץ לפני התערבות

כדהא לפני התערבות

ציור של כדור הארץ לאחר התערבות

כדהא לאחר התערבות

למידע נוסף: Misconceptions in Science Education Help Me Understand

קריאת הרחבה:

Ronen, I.K. (2019). Action research as a methodology for professional development in leading an educational process. Studies in Educational Evaluation. https://doi.org/10.1016/j.stueduc.2019.100826

Ronen, I. (2017). Misconceptions in science education: Help me understand. Cambridge, UK: Cambridge Scholars Publishing (295 p.)

מודלינג והתנסות בתרבות של קהילת למידה ברוח הערכה לשם למידה (הל"ל)

יצירת נורמות עבודה של קהילת למידה (Community of practice) לפי מהלכי הערכה לשם למידה – הל"ל (Assessment for learning):מתכננים, אוספים ראיות, מיישמים, מתבוננים, מפרשים ומשפרים מתוך חשיבה על קידום הלמידה (נקודות חוזקה, נקודות לחיזוק והצעות לשיפור).

התפיסה המנחה: חיבור בין התיאוריה והפרקטיקה – המורה כמוביל קהילה לומדת, חוקרת ומעריכה המקדמת גם את הידע הקולקטיבי של הקהילה וגם את הידע של כל חבר קהילה באופן אישי.

להרחבה:
בירנבוים, מ'. (2018). מחקר ויישום בהערכה לשם למידה (הל"ל) של תלמידים ומורים בישראל. תל אביב: מכון מופ"ת.
Wenger, E., 1998. Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity. Cambridge: Cambridge University Press.

לדוגמה: מיני רפרט
צוותי עבודה מציגים חקר מקרה בהקשר הבית ספרי. ההצגה כוללת גם הפעלה רלוונטית ויצירתית ברוח של תרבות של קהילת למידה והערכה לשם למידה (הל"ל) . בהפעלה זו הסטודנטים מתנסים גם כמובילי הקהילה וגם כחברי הקהילה, כבעלי תפקיד – בהקשר הבית ספרי כמו, חברי צוות מקצועי, רכזי מקצוע, מפקחים, חברי הנהלה או אחר. כל צוות מציג נתונים מתוך מבחנים רחבי היקף ומזמן לחברי הקהילה לבחון אותם באופן משותף לפי מהלכי הל"ל. זאת, במטרה להתפתח מבחינה מקצועית ולשפר את מומחיותם ואת הישגי התלמידים. כל התהליך מתועד ומועלה לתיקייה שיתופית באתר הקהילה, כחלק מקידום הידע הקולקטיבי של הקהילה. דרך זו הינה דוגמה אחת לדרך באמצעותה אנו בונים מנגנוני למידה קבועים ושיטתיים בקהילה שלנו. מנגנונים אלה מזמנים לכולנו לבחון ולדון בידע שלנו, להפיק לקחים, ולעודד מעורבות צוות והבניה מקצועית של הפרקטיקה שלנו, כמורים וכרכזי הערכה. זהו הערך המוסף הגנרי של מתודה זו ויכולתה להיות מותאמת לכל תחום דעת.

להלן ראיות לערך המוסף של הדגם עבור הלומד
הקול האישי של הסטודנט – התבוננות רפלקטיבית על דרך הלמידה של קהילת למידה ברוח של הל"ל – מאת נאוה לסק, בוגרת התכנית לתואר שני בהערכה בחינוך, בסמינר הקיבוצים, סגנית מנהל ורכזת פדגוגית:
"קהילה אינה עניין של "להיות שם" או "להיות רחוק משם", אלא להיות "בדרך לשם".[1] משפט זה מייצג את דרך הלמידה בקורס, כפי שאני חוויתי אותה; להיות חברה בקהילת למידה זהו תהליך מתמיד של תכנון, יישום, התבוננות ושיפור, מתוך חשיבה על קידום הלמידה. המילה "קהילה" קיבלה בקורס זה עומק ומשמעות…מאוד אהבתי בקורס שדרך הלמידה הדגימה הלכה למעשה את מה שאמורה הייתה ללמד – …..למדנו על תרבות הלמידה ברוח הל"ל וזו הייתה הדרישה מאתנו בקורס – את מיני הרפרט שהצגנו נדרשנו להציג כחקר מקרה על סמך מבחן רחב היקף מסוים, ברוח תרבות הל"ל וממקום של רכז הערכה בית ספרי… הרפרטים של הקבוצות האחרות אפשרו לי להיכנס לעולמות מוכרים פחות וללמוד מהם דרכים נוספות להצגת ממצאים, לניתוחם ולהסקת מסקנות, מה שמשמעותי לגבי מאוד בתפקידי כסגנית מנהלת בבית הספר, הממלאת תפקיד של רכזת פדגוגית מומחית בתחום ההערכה. במהלך הקורס ובעיקר בהצגת הרפרטים של הקבוצות האחרות למדתי על עצמי שאני אוהבת ללמוד ושחשוב לי להיחשף לתחומים שאינם בהכרח בתחום הדעת שלי או בשכבת הגיל בה אני מלמדת, אלו מרחיבים את הידע ואת הראייה הרחבה על בית הספר שלי ועל מערכת החינוך כולה. בנוסף, הדרכים המגוונות של הקבוצות השונות תרמו ליצירתיות שלי – שזהו חלק פחות מפותח אצלי, למדתי כיצד ניתן להציג מידע בדרכים מעניינות ומגוונות. הניסיון בקורס הבהיר לי שלהיות חלק מקהילה זה מלהיב יותר: זה לשתף, לחקור ולפתח יחד רעיונות וכלים להערכה בדרך יעילה יותר. אין לי ספק שבתפקידי בבית הספר אשתמש במידע הרב שקיבלתי בקורס הן בנושא של מבחנים רחבי היקף והן בדרך העבודה של יישום הל"ל דרך קהילת למידה, מה שיתרום לחוויית העבודה של המורים ולהעצמתם וכפועל יוצא מכך ישביח את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה בבית הספר".


[1] לפסטיין, א' (1999). על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על "קהילה". חינוך החשיבה, 18, 32-54. ירושלים: מכון ברנקו וייס.

פודקאסט כמטלת סיום ובניית מחוון והערכה שיתופיים

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס "מעורבות חברתית" בו השתתפו סטודנטיות מהמחלקה לגיל הרך. כחלק מהרצון לייצר חוויה סטודנטיאלית אחרת במכללה החלטתי שמטלת הסיום בקורס לא תהייה מבחן או עבודה, אלא יצירה משותפת של פודקאסט חינוכי.

המטרה של הקורס הייתה לתת לסטודנטיות משקפיים תיאורטיות לפעילות המעשית שהן ביצעו במסגרת השתתפותן בפרויקטים למעורבות חברתית. משימת ניתוח סיטואציה/דילמה חברתית מפרויקט המעורבות תוך שימוש בשפה התיאורטית של הקורס עברה מפורמט של כתיבה לפורמט של הקלטה. לפורמט חדש זה צירפתי שני רכיבים נוספים של הערכה אחרת: בנייה משותפת של מחוון להערכת הפודקאסט והערכת עמיתים.

לחצו על התמונה כדי לקבל פירוט על הדגם:

פודקאסט

רפלקציה: התהליך היה פוקח עיניים ומשמעותי מאוד- גם עבורי וגם עבור הסטודנטים. יש כאן הזדמנות לשלב מרכיבים רבים של פדגוגיה חדשנית, למידה פעילה, הערכת עמיתים ועוד.

משחקי קופסא לימודיים

חלק א': דיון בחשיבות המשחק בתרבות האנושית, שימושיו בתרבות ובמרחבי הלמידה. התנסות במשחק לימודי לדוגמא.
חלק ב': הדרכה בנושא עיצוב משחקים ופרקטיקות של עיצוב הכרות ולמידה של כלי העיצוב הדיגיטליים.
חלק ג': בנייה רעיונית של המשחק, והפקתו.
חלק ד': שיעור שיא: בחינת התוצרים על ידי הפעלתם בכיתה

השימוש במתודת המישחוק חילחל באופן אותנטי לשיעורי הסטודנטים בהתנסות.

מרצה יוצר: אילת טוקר + מריים שפירא

דילוג לתוכן