ג’יקסו בין מסכים

צילום: יוני מלכא

חלק א’ למידה בקבוצות מומחים: למידה שיתופית סביב מסכים המחוברים למחשבים.
הכוונת הלמידה מהמודל: פסקת הנחיה שכוללת קישורים מנחים לפעילות: הכרות עם מידע, עיבודו והכנתו להוראת עמיתים – הכנת שקופית של מפת מושגים על הנושא הנלמד (bubble.us).

שלב ב’ הוראת עמיתים ולמידה שיתופית בקבוצות המפתח: המסכים מרכזים את למידת העמיתים על ידי שקופית של מפת מושגים, ואת היישום של הלמידה השיתופית: הוראת הנושא של נציגי קבוצות המומחים בעזרת שקופית של מפת המושגים. למידה משותפת על ידי יצירת טבלה מסכמת בין המידע שהתקבל בקבוצות המומחים.

השימוש בכלים הדיגיטליים ובמתודות של למידה שיתופית חילחלו לעבודות הסטדנטים ולשיעוריהם בבתי הספר במהלך ההתנסות.

מרצה יוצר: אילת טוקר + סיגל בן-עמרם

משחקי קופסא לימודיים

חלק א’: דיון בחשיבות המשחק בתרבות האנושית, שימושיו בתרבות ובמרחבי הלמידה. התנסות במשחק לימודי לדוגמא.
חלק ב’: הדרכה בנושא עיצוב משחקים ופרקטיקות של עיצוב הכרות ולמידה של כלי העיצוב הדיגיטליים.
חלק ג’: בנייה רעיונית של המשחק, והפקתו.
חלק ד’: שיעור שיא: בחינת התוצרים על ידי הפעלתם בכיתה

השימוש במתודת המישחוק חילחל באופן אותנטי לשיעורי הסטודנטים בהתנסות.

מרצה יוצר: אילת טוקר + מריים שפירא

שימוש בכלים מקוונים

חדרים ב-Zoom

המתודה מאפשרת בניית קורס שכולו מקוון או לחילופין בניית מערך תומך לקורס המתקיים פנים מול פנים.
במסגרת הקורס ניתן לשלב מצגות, סרטונים, פורומים, חדרי שיח, מבדקים מקוונים הכוללים משוב, מסמכים משותפים ועוד. מגוון האפשרויות יוצר סיטואציה על פיה הסטודנטים מתבקשים לתרגל, בין היתר, למידה עצמאית וחשיבה מסדר גבוה. במסגרת הקורס מוצגים לסטודנטים גם כלים מקוונים בעזרתם הם יכולים לשדרג את ההוראה שלהם בכיתות. להלן מספר דוגמאות:

1. שימוש במסמכים משותפים מאפשר שיתוף פעולה בין כל הסטודנטים במטרה לאפשר לכל אחד, למשל, להתבטא, להוסיף מידיעותיו וניסיונו (קישורים, תמונות, הסבר, פירוט, דוגמאות). תהליך הלמידה הוא של כולם (כל התלמידים, כל הזמן). השיתוף נעשה באופן א-סינכרוני כך שהסטודנטים רשאים לפתוח את המסמך במקום ובזמן המתאים להם.

2. שימוש במצגות+מבדק סוף מצגת מאפשרים לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי, א-סינכרוני וגם לבחון את עצמם האם הבינו את המידע שמופיע במצגת. המשוב הוא מיידי והסטודנט יכול בכל עת לחזור למצגת, לבצע את המבדק שוב.

3. שימוש בפורום מאפשר לכל הסטודנטים להתבטא. סמגרת השיעורים, לעתים, הסטודנטים מתביישים להביע את דעתם, מעדיפים שלא להשתתף. הפורום מאפשר ביתר קלות להביע דיעה, להתייחס לדברי אחרים בניתוק מממד הזמן והמקום כך שגם אם נכתבה תגובה לפני כמה ימים, כל סטודנט יכול להגיב ולפתח נושא מסויים.

מרצה יוצרת: אביגיל עדין-סורקיס

דיאלוג סוקרטי בהוראה אישית, או המרצה כמיילדת

מבוא: דגם הוראה זה מתבסס על שיטת הדיון הסוקרטית. בשיטה זו, הפילוסוף לא מביע עמדה משלו, אלא שואל שאלות שמובילות את בן השיח שלו להכרה חדשה. סוקרטס רואה את עצמו כמי שעוזר לחלץ את הידע הקיים אצל בן השיח. ידע כזה, טוען סוקרטס, אינו טעון למידה, אלא הוא קיים מגלגולים קודמים. תפקיד המורה הוא רק לעזור לתלמיד להיזכר בידע, כמו שמיילדת אינה בוראת את התינוק, אלא רק עוזרת להביא אותו לעולם.

 הצגת הדגם: המטרה שלי כמרצה היא לסייע לסטודנט-ית במטלות כתיבה ומחקר. הכוונה לכתיבת עבודה משמעותית, שמגיעה מתוך תשוקה מחקרית שלו-ה ומניעה אותו-ה להתגבר על כל הקשיים הצפויים בדרך, תוך רצון ומוכנות להשקעה ולשכלול העבודה. לשם כך אני מאמצת את הנחת היסוד של סוקרטס שהידע נמצא אצל הסטודנט-ית. לא מדובר בידע עובדתי (למשל, כמה בתי ספר יש בפריפריה), אלא בידע של בעיות עקרוניות שיכולות לשמש בסיס למחקר. מתוך הנחת היסוד הזאת, אני יוצאת לדרך בגישה מאוד פתוחה.

לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה

דיאלוג סוקרטי בהוראה אישית

רפלקציה: הדגם מתאים לכל קורס שיש בו משימת כתיבה משמעותית. קורסי כתיבה אקדמית, קורסים סמינריוניים, סדנאות עבודות גמר ומפגשי הנחיה של תזה. מסגרות שונות מחייבות משך שונה של זמן. בעוד שבקורסי הכתיבה יספיקו כ-10 דקות למפגש, במסגרות מתקדמות יותר אפשר להסתפק במפגש קצר בתחילת הדרך ולהוסיף מפגשים ממושכים יותר (20-30 דקות) בהמשך. בדרך כלל המפגשים האלה מסתיימים בתחושה של התרוממות רוח לשני הצדדים: הסטודנטית לכדה בעזרתי את המחשבה החמקמקה ומבינה איך לתרגם אותה לעבודה אקדמית כתובה (לעיתים מדובר בתרגום של חוויה אישית מהזירה הפרטית לזירה המקצועית), ואני מרגישה שזכיתי ליטול חלק בתהליך למידה באופן מוחשי ביותר, בזכות ההבדל בין מצב הסטודנטית בתחילת המפגש לבין מצבה בסופו.

 

דילוג לתוכן