מצגות Pear Deck

PearDeck
לאחר התקנת התוסף של pear deck ב google slides ניתן ליצור מצגות בעזרת טמפלטים שונים ומיוחדים הכוללות שאלות ומשימות מגוונות לסטודנטיות המערבות אותן בתהליך הלמידה. לאחר שהמצגת נשלחת לסטודנטיות, הן נכנסות אליה, באופן מאד פשוט, עם קוד ולומדות אותה. המרצה יכולה לראות את תשובותיהן דרך דף הבית שלה באתר pear deck.

במצגת ניתן לשלב משימות המוטמעות בה, אשר המענה עליהן הנו בתוך המצגת, סרטונים, קישורים והפניות למשימות בדפים אחרים (כמו גוגל דוקס, דף עבודה ב wize, ב-padlet ועוד). הטמפלטים השונים למצגת מגוונים מאד, אטקרטיביים וכוללים הצעות לפעילויות שונות ולשלבים שונים של השיעור. ל-pear deck יש גרסה חינמית וגרסה מורחבת יותר בתשלום. הגרסה החינמית מספיקה בהחלט.

מצגת Pear Deck לדוגמה (יש להיכנס עם חשבון Gmail). המצגת בפורמט SlideShare למי שאין חשבון Gmail.

למידת חקר וייצוג הלמידה בפוסטר דיגיטלי

Digital Poster

מבוא: הדגם מציג תהליך של למידת חקר שבשיאו תערוכה מסכמת של פוסטרים דיגיטליים. כל קבוצת לומדים חוקרת נושא אחר. תהליך החקר כולל איתור מידע רלוונטי ועיבודו ולבסוף ייצוג הידע הנלמד באמצעות פוסטר דיגיטלי המשקף את ההבנה על הנושא הנחקר.

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס "כוחו של מיתוס. מטרת הקורס הינה להבין כיצד מוטיבים מיתיים באים לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה והתרבות האנושית. רציתי לעודד את הסטודנטים ללמידת חקר בנושא מיתוסים על- ידי יצירת מטלה מתפתחת עם הבניית ידע לאורך הקורס. עם סיום תהליך החקר, הסטודנטים ייצגו באופן ויזואלי ואומנותי באמצעות פוסטר דיגיטלי את הידע הנלמד על הנושא הנחקר.

לצפייה בדגם המלא בהרחבה לחצו על התמונה:

 

רפלקציה: מודל זה שפותח בשיתוף מלא של ד"ר סיגל בן-עמרם, נוסה לראשונה על סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה בשנת תש"ף והצליח לעשות את הלא יאומן- להדביק את הסטודנטים בהתלהבות מחקר מיתוסים עתיקים. הסטודנטים גילו על ידי מחקר עצמאי שמיתוסים שנדמים עתיקים רלוונטיים מאוד לחייהם. התערוכה הסופית זיקקה היטב את תהליך המחקר ואף הביאה לידי ביטוי תרגום עצמאי ויצירתי שלהם עצמם למיתוס קדום.

הוראת ספרות בקורס בינלאומי דרך חקירה יוצרת ותרגום שיתופי

הוראת ספרות בקורס בינלאומי

הסטודנטים מבאזל (דוברי גרמנית ויידיש) והסטודנטים מתל אביב (דוברי עברית) שיתפו פעולה (באנגלית) בצוותים מקומיים ובינלאומיים בחקירה פרשנית, תרגום, צילום וכתיבה שיתופית סביב סיפורו של שלום עליכם "האולר" (1886). הלוקליות והאוניברסליות בסיפור נחשפו על ידי הסטודנטים באמצעות יצירת צילומים, שחיברו בין חיי היומיום שלהם לבין הסיפור. הסטודנטים בבאזל ובתל אביב תרגמו יחד קטעים מהסיפור מיידיש לעברית ולגרמנית. התוצר הסופי של הקורס התרגום השיתופי והצילומים מתפרסם במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

הקורס הבינלאומי "שלום עליכם בין תל אביב לבאזל" (תשע"ט, 2019) הוא שיתוף פעולה בין החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים לבין המחלקה ללימודים יהודיים באוניברסיטת באזל בשווייץ. את הקורס הובילו ד"ר שפרה קופרמן, יוצרת וחוקרת יידיש מבאזל, וד"ר לילך ניישטט בורנשטיין, חוקרת ספרות ויוצרת רב תחומית מתל אביב. את הקורס ליוותה סוזנה גלנטה מהיחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים.

כל תרגום הוא גם פרשנות של יצירה ספרותית. ל"אולר", שעד כה לא תורגם לגרמנית, יש ארבעה תרגומים לעברית (של ח"נ ביאליק, י"ד ברקוביץ, אריה אהרוני ואוריאל אופק).
הכיתה הישראלית השוותה בין ארבעת התרגומים לעברית של הסיפור, בחנה את ההכרעות התרגומיות והכינה תרגום עדכני. הכיתה בשווייץ יצרה תרגום ראשון של הסיפור לגרמנית, בבחינת יש מאין. באמצעות שיח רב-לשוני (ביידיש, אנגלית, עברית וגרמנית) ובין-תקופתי (בין המאה ה-19 למאה ה- 21) למדו הסטודנטים את יצירתו הגאונית והמצחיקה של גדול סופרי היידיש.
הקורס זימן חוויה בינלאומית, פיתוח יצירתי, העשרת ידע והרחבת אופקים, כמו גם התנסות בפדגוגיות חדשניות. הכיתה הישראלית למדה את סיפורי טביה החולב ו"האולר" באמצעות חקירת טקסטים וצילומים היסטוריים, ויצרה תרגום וצילומים לוקליים המפרשים את היצירות. הכיתה השתתפה ביום עיון "מוטל, טופל'ה וטוביה על הגג" במכללת לוינסקי וציינה את יום הולדתו ויום השנה למותו של שלום עליכם, שבאופן מיסטי חלו בדיוק בשיעור הראשון ובשיעור לפני האחרון! בנוסף פגשה הכיתה את ד"ר שפרה קופרמן שלימדה אותם את יסודות התעתיק ביידיש, ואת ד"ר רועי גרינוולד שהציג על פרשנות פסיכואנליטית ל"אולר". הסטודנטית לירון שוורץ ערכה ועיצבה את תוצרי הקורס במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה. בנוסף לתרגום יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון.
הכיתה בבאזל ערכה סיור במוזיאון באזל לאמנות, בו השוו הסטודנטים בין תפיסת הילדות במאה ה-19 לבין הערכים העולים מתוך סיפורי שלום עליכם. הכיתה גם ביקרה בבאדנוויילר, עיירת הנופש ביער השחור שבה שהה שלום עליכם בקיץ 1911-1910. לסיום תהליך הלימוד המחיזה הכיתה את "האולר" והעלתה מופע תיאטרון. התרגום שעשו הסטודנטים ישמש כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים בשווייץ, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס.

למתודה מספר שלבים:
היכרות ובניית אמון: כל סטודנט הציג את עצמו בשקף אישי בתוך מצגת שיתופית Google Slides. גם המרצים מילאו שקף לצורך modeling בהיותם מנחים בקהילת הלומדים. בשקף הסטודנטים התבקשו לכתוב כמה מילים על עצמם, להוסיף תמונה, ומילה שהם אוהבים ביידיש (יחד עם הסבר הקשר שלהם אליה).
חקירת תצלומים היסטוריים – כל סטודנט איתר תצלום היסטורי בזיקה לחייו של שלום עליכם, חקר את הזמן המקום והנסיבות והעלה אותו אותו למפה משותפת ב- Google Maps
חקירה יוצרת באמצעות צילום כל סטודנט נשלח לצלם 5 רגעים מחיי היומיום שלו, בזיקה לתימות ואלמנטים מן הסיפור הנלמד. הסטודנטים העלו את הצילומים למאגר משותף יחד עם הסבר והקשר לסיפור.
תרגום שיתופי רב לשוני הסטודנטים עבדו בצוותים בינלאומיים על תרגום קטעים מהסיפור (מיידיש לגרמנית, מיידיש לעברית על פי ארבעה תרגומים קיימים). במסמך שיתופי Google Docs הם שיתפו בדילמות והתייעצו זה עם זה. הפתרונות היצירתיים נמצאו ונדונו באופן אסינכרוני בחלונות לתגובה במסמך השיתופי. שאלות לגבי המקור ביידיש (לסטודנטים מבאזל שאחראים על התרגום מהשפה הזאת). תרגום דבריו של הסופר תוך שמירה על הייחוד הלשוני היה אחד האתגרים איתם התמודדו הסטודנטים.

תוצרים פדגוגיים בנוסף לתרגום, יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון בישראל. בשוויץ תוצרי הקורס ישמשו כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס ובכך משמשים תרומה לקהילה. הצגת תוצרים את תוצרי הקורס ערכה ועיצבה הסטודנטית לירון שוורץ (הלומדת בקורס) במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

המיומנויות הנרכשות אצל הסטודנטים כתוצאה מיישום הדגם: שיתופיות, תקשורת, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות, שיח, לומד-עצמאי, אוריינות אקדמית, חשיבה מסדר גבוה, אוריינות מידע, סקרנות, למידה יוצרת, התנסות בתרגום ובפרשנות, התנסות בפדגוגיות חדשניות, פיתוח היכולות הדיגיטליות, כישורים רב תרבותיים.

תוצר סופי של הקורס במגזין ספקטרום – שלום עליכם בין תל-אביב לבאזל.

מחקר פעולה ככלי פדגוגי להתמודדות עם תפיסות חלופיות

המתודה המתוארת משלבת מחקר פעולה* ככלי פדגוגי לאיתור תפיסות חלופיות, הכולל: זיהוי תפיסות חלופיות של לומדים, איתור מקורות מידע הקשורים בתפיסות החלופיות ומקורן, תכנון וביצוע התערבות להתמודדות בתפיסות החלופיות, הערכה מעצבת, בחינת תפיסות לאחר התערבות והערכה מסכמת.

*מחקר פעולה הוא גישה מתודולוגית המשלבת בין מחקר לעשייה, עורכים אותו אנשי מעשה כדי  לבחון באמצעותו את עבודתם, לשיפור הביצוע והתוצאות; מחקר הפעולה נובע מתחושת אי-נחת של החוקר והוא כולל תהליך התערבות מבוקר – זיהוי והגדרת אי הנחת, הגדרת תוכנית פעולה, הפעלתה, איסוף נתונים הבוחנים את יעילות הפעולה ביחס לערכים שהגדיר החוקר, וניתוח תוכן המתבסס על תצפיות, ראיון, תמלילי שיחות עם המשתתפים Ronen, 2019

לדוגמה, האיורים הבאים לקוחים מעבודת סמינריון המתארת תפיסות חלופיות של תלמידי כיתה ג' לפני התערבות ואחריה (כל הזכויות שמורות למבצע המחקר, פרטים חסויים).

ציור של כדור הארץ לפני התערבות

כדהא לפני התערבות

ציור של כדור הארץ לאחר התערבות

כדהא לאחר התערבות

למידע נוסף: Misconceptions in Science Education Help Me Understand

קריאת הרחבה:

Ronen, I.K. (2019). Action research as a methodology for professional development in leading an educational process. Studies in Educational Evaluation. https://doi.org/10.1016/j.stueduc.2019.100826

Ronen, I. (2017). Misconceptions in science education: Help me understand. Cambridge, UK: Cambridge Scholars Publishing (295 p.)

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

משחק התפקידים המקוון של To-Be Education משמש כמטלת סיום קורס, לצורך הערכת הלמידה, ההבנה והיישום של הסטודנטים. במשחק זה מחולקים המשתתפים באופן אקראי (ע"י המחשב) לקבוצות דיון של 5 משתתפים, כאשר כל משתתף מייצג דמות או תפיסה מסוימת בדיון. המשתתפים נדרשים לקרוא את מחברת הקורס ומאמרים שונים, אך גם לבצע תחקיר עצמאי בנושא אותו הם מייצגים. בדיון הם נדרשים לכתוב אך גם להגיב לזולתם, וכן להעלות קבצי ניו מדיה (תמונות, סרטונים, קבצי קול וכיו"ב) המדגימים את טענותיהם. בסוף המשחק מצביעים המשתתפים על העמדה/התפיסה ששכנעה אותם ביותר.
הערת גילוי נאות: אני שותפה לפיתוח הפלטפורמה של To-Be ומשמשת יועצת פדגוגית שלה.

1. הסטודנטים מקבלים מראש הנחיות להכנות לקראת המשחק-מבחן, כולל מחוון הערכה. ניתן להם פרק זמן של שבוע להכנות ולמידה (קריאת מאמרים ומחברת הקורס + תחקיר עצמאי והכנת חומרי ניו מדיה להמחשה)
2. הסטודנטים נכנסים למערכת הממוחשבת ומקבלים "דמות", אותה עליהם לייצג בדיון. המשחק הוא אנונימי, והמשתתפים אינם יודעים מי נמצא בקבוצת הדיון שלהם (מאפשר חופש ביטוי מלא ותחושת משחקיות גבוהה)
3. המשחק-מבחן נערך בחדר מחשבים (לא חובה, אפשר מכל מקום) ולאחר כניסה חוזרת למשחק מתחיל דיון הנמשך כ-60 דקות. הדיון מתועד במערכת.
4. בתום הדיון נחשפים הסטודנטים לזהות המשתתפים האחרים בקבוצתם וכן לתוצאות ההצבעה הכללית.

פירוט נוסף ניתן למצוא במאמר הבא: כשהיצ'קוק מגיע לבחינה: הערכה חלופית במכללה להוראה באמצעות משחק תפקידימ מקוון — תיאור מקרה

לאתר הרשמי: http://www.to-be.co.il/

אינטליגנציות מרובות כאמצעי להוראת תוכן

הצגת הדגם: דגם ההוראה נוצר במסגרת הקורס "מבוא לפסיכולוגיה". המטרות היו לאפשר לסטודנטים להתנסות בהוראה דרך האינטליגנציות המרובות שלהם ולזמן למידה שיתופית של התאוריה של פרויד בה המרצה משמשת כמנחה מלווה. הסטודנטים למדו יחידות מהתאוריה של פרויד בקבוצות קטנות ולימדו את אשר למדו בדרכי הוראה מגוונות התואמות את האינטליגנציות החזקות שלהם.

לחצו על התמונה כדי לראות את הדגם בהרחבה:

אינטילגנציות מרובות

רפלקציה: דגם ההוראה משלב למידה שיתופית ולמידת עמיתים, כאשר אני משמשת כמתווכת הוראה ולא כמעבירת "חומר". מהניסיון שלי דגם הוראה זה מפתח אצל הסטודנטיות/ים כישורים של חיפוש ידע, בניית לוח זמנים והצבת מטרות ללמידה, תכנון הוראה ולמידת צוות. חשוב מכך, מבחינתי, הדגם מאפשר לסטודנטיות/ים ללמד על-פי החוזקות שלהם וחושף את כולם למגוון רחב של אפשרויות הוראה בדרכים שונות ובמרחבי למידה שונים על-פי אינטליגנציות שונות.

פודקאסט כמטלת סיום ובניית מחוון והערכה שיתופיים

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס "מעורבות חברתית" בו השתתפו סטודנטיות מהמחלקה לגיל הרך. כחלק מהרצון לייצר חוויה סטודנטיאלית אחרת במכללה החלטתי שמטלת הסיום בקורס לא תהייה מבחן או עבודה, אלא יצירה משותפת של פודקאסט חינוכי.

המטרה של הקורס הייתה לתת לסטודנטיות משקפיים תיאורטיות לפעילות המעשית שהן ביצעו במסגרת השתתפותן בפרויקטים למעורבות חברתית. משימת ניתוח סיטואציה/דילמה חברתית מפרויקט המעורבות תוך שימוש בשפה התיאורטית של הקורס עברה מפורמט של כתיבה לפורמט של הקלטה. לפורמט חדש זה צירפתי שני רכיבים נוספים של הערכה אחרת: בנייה משותפת של מחוון להערכת הפודקאסט והערכת עמיתים.

לחצו על התמונה כדי לקבל פירוט על הדגם:

פודקאסט

רפלקציה: התהליך היה פוקח עיניים ומשמעותי מאוד- גם עבורי וגם עבור הסטודנטים. יש כאן הזדמנות לשלב מרכיבים רבים של פדגוגיה חדשנית, למידה פעילה, הערכת עמיתים ועוד.

פוסטר מקוון (Glogster)

גלוגסטר הוא פלטפורמה המאפשרת ליצור פוסטרים או כרזות דיגיטליות, המשלבים טקסט, קישורים, תמונות, קובצי קול וקובצי וידאו. הכלי יכול לשמש כאמצעי ללמידה בכיתה וכאמצעי להערכה חלופית, וכן להצגת פוסטר מדעי בכנסים וימי עיון.

בתמונה שלהלן ניתן לראות דוגמה לאפשרויות הריבוד של הפוסטר:

אפשרויות הריבוד של Glog
לחצו על התמונה להגדלה

ניתן להשתמש בפוסטרים הדיגיטליים לצרכי הוראה והערכה, וכן לצורך הצגת מחקרים או עבודות גמר/תזה בכנסים וימי עיון. פוסטר מקוון במקרה זה ייכתב תוך שמירה על הסטנדרטים המקובלים בהצגת פוסטר מדעי (הצגת רקע תיאורטי, היבטים מתודולוגיים, ממצאים, דיון וכו').

להלן קישור לפוסטר מקוון של הסטודנטית מיטל נאמן שהוצג במסגרת יום עיון שהתקיים בתשע"ח בתכנית לתואר שני "הערכה בחינוך": שלום למורה בכיתה א'-ייחודה של המורה בכיתה א. הפוסטר מציג את עבודת הגמר של אחת הבוגרות, ומלבד טקסט, קישורים ותמונות, שולב בו סרטון בו הבוגרת סיפרה על תרומתה של עבודת המחקר לעשייתה כיום בבית הספר:

פוסטר מקוון גלוגסטר – לחצו על התמונה להגדלה

מדריך ליצירת פוסטר אינטראקטיבי ב-Glogster (משרד החינוך)

אתר Glogster

למידת חקר פעילה ככלי להעלאת מעורבות תלמידים

תחילה מתבצע תהליך חניכה אשר במהלכו מוצג הנושא הכללי ומתבצע תיאום ציפיות לגבי הגשה והצגה של החקר, צמתי הערכה וכיצד בנוי המשוב הכולל גם הערכת עמיתים (rubrics). בשלב הבא, התלמידים מתחלקים לקבוצות (עדיפות לחלוקה על ידי המורה) ובוחרים באישור המורה לחקור ממד מסויים הקשור לנושא. כל תלמיד בקבוצה מבצע חלק מסויים אשר בתחום אחריותו. בכל קבוצה יש תלמיד האחראי לוודא ביצוע ומעקב. התלמידים מבצעים את עבודת החקר במהלך השיעורים (אפשר להגדיר משימות מסויימות לביצוע בבית). המורה מנחה את התלמידים ומלווה את תהליך החקר של התלמידים. עם סיום החקר, יש לתת מקום לפומביות (תערוכת מייצגים, ספר מחקרים, תלמידים מספרים) ולרפלקציה כתובה.

למידת החקר היא דרך למידה משמעותית המקדמת הבנה ומעודדת סקרנות, דיוק, שאילת שאלות, שיתוף פעולה, לקיחת אחריות ומעורבות בתהליך הלמידה. למידת החקר מציבה אתגרים למורה ולתלמידים. בדרך זו למורה תפקיד חשוב, אך שונה ממקומו המסורתי.
למידת חקר עשויה להתמקד בלמידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת תוצר, קהילות חשיבה ועוד. תהליך החקר כולל כמה מרכיבים הכרחיים: הכרת הרקע ובחירת נושא, שאילת שאלת חקר, העלאת השערות, המחקר, עיבוד ממצאים, הסקת מסקנות, הצגת תוצר. המורה מנחה ומלווה את התלמידים בתהליך החקר. לכן עליו לאפשר מרחב מחייה, גמישות, מרחב אישי, לעזור לבחור בכלים הנכונים להתקדמות והתפתחות, להמצא ברקע, לנתב ולכוון לקראת המטרה. הכרת הרקע ובחירת הנושא- בשלב זה מתבצעת הקנייה של המורה. מלבד רקע בנושא, המורה מציג כלים לבחירה בין נושאים מעניינים/אפשריים, מגוון דרכים לאיסוף מידע, מיזוג מידע ממקורות שונים וקביעת קריטריונים לבחירה. בשלב זה, כדאי להשתמש במארגן מידע גרפי המסייע בהבנה של הנושא/המושגים. שאילת שאלת החקר- שאלת החקר ממקדת את החקירה ומשפיעה על ההיקף. 

תוצאות החקר מהוות תשובה לשאלת החקר. בשלב זה המורה מקנה מיומנות של שאילת שאלות ומתמקדת בשאלת החקר. המורה מנחה את התלמידים בבחירת שאלת חקר בהיקף מתאים לעבודת החקר שלהם. העלאת השערות- מרכיב זה מסייע למקד את החקר בתשובה אפשרית אחת וגם יכול להשפיע על בחירת כלי המחקר. לעתים חסרה המודעות להשערות המנחות את החקר. לכן, יש לבצע שיקול דעת האם להתעכב על מרכיב זה או לא. בשלב זה, המורה מקנה משמעות למושג השערה ומציג דוגמאות לתלמידים. המחקר- המורה מקנה לתלמידים דרכים ומיומנויות לביצוע החקר, מושגים הקשורים לנושא (משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי).

המורה עוקב אחר תהליך החקר של התלמידים, מנחה, מייעץ ומלווה את התלמידים. על המורה גם לסייע בהפיכת הכיתה למשאב העשוי לסייע לקבוצות החוקרות. בעת תהליך החקר, התלמידים נחשפים לכלי כמפות החשיבה העשוי לסייע להם. עיבוד ממצאים- מרכיב זה משמש לארגון הממצאים השונים, לקבלת תמונה כללית של הממצאים ביחס לשאלת המחקר, לקשר בין שאלת החקר לבין המסקנות. מרכיב זה מאפשר הצגה ברורה של הממצאים גם למי שלא היה מעורב במחקר עצמו ואולי לא מכיר את הדברים מקרוב (תלמידים אחרים בכיתה, למשל). בכיתה, המורה מקנה מושגים כעובדות, נתונים, עמדות, מחקר איכותני ומחקר כמותני, מהימנות ומציג שיטות עיבוד ממצאים כסטטיסטיקה וניתוח ראיונות. הסקת מסקנות- מרכיב זה מאפשר לתת תשובה לשאלת החקר, לבצע הכללה, לגבש תובנות ואולי גם לעורר עניין לגבי חקר נוסף. על המורה לחדד את ההבדל בין תוצאות ומסקנות ולשוחח בכיתה לגבי ממצאים ומסקנות הנוגדים את ההשערות הראשוניות. הצגת התוצר- מאפשרת לחלוק עם אחרים, לחגוג את הממצאים (סיפוק מהעשייה) ומזמנת ביקורת בונה על התהליך ועל התוצאות. מרכיב זה מאפשר לקיחת אחריות על העשייה. על המורה להציג אפשרויות להצגת התוצרים וכלים להערכת עמיתים ולהקנות מיומנויות הצגה. כמו-כן על המורה להציג קריטריונים להערכת תצוגת התוצרים (ניתן לבנות אותם יחד עם התלמידים). בשלב זה, מומלץ להשתמש בשגרות חשיבה כ"נהגתי לחשוב ש.. וכעת אני חושב ש…".

בעת החקר אפשר להשתמש בכלים כששת כובעי החשיבה.

ג'יקסו בין מסכים

צילום: יוני מלכא

חלק א' למידה בקבוצות מומחים: למידה שיתופית סביב מסכים המחוברים למחשבים.
הכוונת הלמידה מהמודל: פסקת הנחיה שכוללת קישורים מנחים לפעילות: הכרות עם מידע, עיבודו והכנתו להוראת עמיתים – הכנת שקופית של מפת מושגים על הנושא הנלמד (bubble.us).

שלב ב' הוראת עמיתים ולמידה שיתופית בקבוצות המפתח: המסכים מרכזים את למידת העמיתים על ידי שקופית של מפת מושגים, ואת היישום של הלמידה השיתופית: הוראת הנושא של נציגי קבוצות המומחים בעזרת שקופית של מפת המושגים. למידה משותפת על ידי יצירת טבלה מסכמת בין המידע שהתקבל בקבוצות המומחים.

השימוש בכלים הדיגיטליים ובמתודות של למידה שיתופית חילחלו לעבודות הסטדנטים ולשיעוריהם בבתי הספר במהלך ההתנסות.

מרצה יוצר: אילת טוקר + סיגל בן-עמרם

דילוג לתוכן