ג’יקסו בין מסכים

צילום: יוני מלכא

חלק א’ למידה בקבוצות מומחים: למידה שיתופית סביב מסכים המחוברים למחשבים.
הכוונת הלמידה מהמודל: פסקת הנחיה שכוללת קישורים מנחים לפעילות: הכרות עם מידע, עיבודו והכנתו להוראת עמיתים – הכנת שקופית של מפת מושגים על הנושא הנלמד (bubble.us).

שלב ב’ הוראת עמיתים ולמידה שיתופית בקבוצות המפתח: המסכים מרכזים את למידת העמיתים על ידי שקופית של מפת מושגים, ואת היישום של הלמידה השיתופית: הוראת הנושא של נציגי קבוצות המומחים בעזרת שקופית של מפת המושגים. למידה משותפת על ידי יצירת טבלה מסכמת בין המידע שהתקבל בקבוצות המומחים.

השימוש בכלים הדיגיטליים ובמתודות של למידה שיתופית חילחלו לעבודות הסטדנטים ולשיעוריהם בבתי הספר במהלך ההתנסות.

מרצה יוצר: אילת טוקר + סיגל בן-עמרם

שני מקרנים: מקרן טקסט ומקרן דימויים

בעזרת שני מקרנים יוצרים כיתה עם שני מוקדים: במוקד אחד מוקרן הטקסט שקוראים, ובמוקד אחר מוקרנים דימויים רלוונטיים. הכיתה מתחלקת כך שבכל שבוע אחראי תלמיד אחר על איסוף הדימויים והקרנתם: בזמן שאנחנו מדברים על נושא זה או אחר, התלמיד אחראי להקרין דימויים רלוונטיים לדיון. זה עובד מצויין, הופך את הכיתה למקום מרובה התרחשות, ומאפשר לסטודנטים להיות פעילים יותר ואפילו ממש שותפים. זה עובד טוב בשיעורים הקשורים, איכשהו, לחזותי: קרי, באמנויות ובמדעים.

1. מזמינים עוד מקרן מהתמיכה הטכנית, ועוד לפטופ. זה לא תהליך מאוד מורכב: הם באים ועוזרים בזה.
2. מסדרים את המקרן השני, כך שהוא יקרין על קיר אחר בחדר. לכל כיתה יש את המבנה האדריכלי שלה, ויש לעבוד בהתאם. זה עבד לי הכי טוב בכיתה מאורכת (56), כך שהמקרנים הקרינו ממש בשני הקצוות: הקרנה על הקיר הצפוני והקרנה על הקיר הדרומי. ניסיתי גם הקרנות סמוכות יותר זו לזו.
3. כחלק ממטלות הקורס, מודיעים לסטודנטים כך: “התלמידים אחראים על הצד החזותי של הקורס. בכל שבוע יקראו כמה תלמידים את חומר הקריאה מבעוד מועד, ויכינו מצגת או אסופת דימויים (או סרטונים) לפי התופעות הנידונות. אם דנים במחושי החילזון – הביאו מחושי חילזון; אם דנים בקימור עץ ברוח – הביאו עץ שהתקמר ברוח. וכן הלאה. דמיינו את עצמכם כדיג’יי של דימויים, מה שפעם היה ניסיון לקרוא לו VJ.” וריאציה בקורס קולנוע: “פעמיים בסמסטר תתבקש כל סטודנטית לקרוא את הפרק שנקרא בכיתה מבעוד מועד, ולחפש בסרט שהוקצה לה דוגמאות לנושא הנידון. כך למשל, אם מדובר על עריכה צולבת, תחפש התלמידה מקרה של עריכה צולבת בסרט שהוגרל-לה. כך הסטודנטיות יהיו אחראיות על הצד החזותי של הקורס, ותלוונה את המרצה בהקרנות במהלך השיעורים. שימו לב שזה חשוב: ההקרנות אינן החסה של הקורס אלא הפחמימה (או החלבון), והצלחתו תלויה במידת ההשקעה שלכן במציאת קטעים חביבים להקרנה.” מודיעים לתלמידים שהם יכולים, ומצופים, להיות יצירתיים בעניין הזה. אם יש תכנים חזותיים שהכרחי להראות, בוחרים באחת משתי אפשרויות: (א) מודיעים לסטודנטים בכל שבוע על איזה תכנים חזותיים אי אפשר לוותר, וסומכים עליכם שהם יביאו אותם. (ב) מביאים את התכנים החזותיים ההכרחיים בנפרד, והם יוקרנו במקרן הטקסטים.
4. הכיתה הופכת למקום דינמי יותר: א. הדימויים והטקסט לא מתחרים זה בזה, אלא משלימים זה את זה. הדימויים יכולים להמחיש, לבאר ולהדגים את מה שמדובר בו. ב. הדימויים יכולים גם להיות חזית יצירתית לתלמידים להביע עצמם בו – להצחיק את חבריהם לכיתה, להעיר לגבי הטקסט, להפתיע. ג. כך, התלמידים הופכים לשותפים חלקיים בהעברת הקורס.ד. השיטה מונעת מהתלמידים ליפול לנמנמת, שיכולה לבוא בקורסים מרובי טקסט.
5. קוצרים את פירות ההצלחה.

פאזל קריאה וצפייה

צילום: יוני מלכא

הצגת הדגם: במסגרת הקורס “מבוא לטלוויזיה” אשר נלמד בצורה פרונטלית, הסטודנטים נדרשים לקרוא מאמרים תיאורטיים אשר מנתחים את ההיסטוריה וההתפתחות של סוגות בטלוויזיה. התמודדות עם מאמרים אקדמיים באנגלית מאתגרת עבורם והמשחק “פאזל קריאה וצפייה” נועד לעודד קריאה והתמודדות עם טקסטים תיאורטיים מורכבים באופן חוויתי.

לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה: 

רפלקציה: תרגיל “פאזל קריאה וצפייה” מאפשר חיבור בין למידה תיאורטית מופשטת יותר לדוגמאות מוחשיות. החיבור הזה אינו נתון מראש, וגם אינו מוחלט אלא דורש תהליך של חשיבה, ניסוח והנמקה. בנוסף לכך, הנגשת התרגיל כפעילות משחקית חווייתית מגבירה את המוטיבציה של הסטודנטים לקריאה של חומר תיאורטי באנגלית ואולי גם יכולה לגרום לירידה של חסמים והגברת הביטחון בהתמודדות עם טקסטים מורכבים אלה.

דיאלוג סוקרטי בהוראה אישית, או המרצה כמיילדת

מבוא: דגם הוראה זה מתבסס על שיטת הדיון הסוקרטית. בשיטה זו, הפילוסוף לא מביע עמדה משלו, אלא שואל שאלות שמובילות את בן השיח שלו להכרה חדשה. סוקרטס רואה את עצמו כמי שעוזר לחלץ את הידע הקיים אצל בן השיח. ידע כזה, טוען סוקרטס, אינו טעון למידה, אלא הוא קיים מגלגולים קודמים. תפקיד המורה הוא רק לעזור לתלמיד להיזכר בידע, כמו שמיילדת אינה בוראת את התינוק, אלא רק עוזרת להביא אותו לעולם.

 הצגת הדגם: המטרה שלי כמרצה היא לסייע לסטודנט-ית במטלות כתיבה ומחקר. הכוונה לכתיבת עבודה משמעותית, שמגיעה מתוך תשוקה מחקרית שלו-ה ומניעה אותו-ה להתגבר על כל הקשיים הצפויים בדרך, תוך רצון ומוכנות להשקעה ולשכלול העבודה. לשם כך אני מאמצת את הנחת היסוד של סוקרטס שהידע נמצא אצל הסטודנט-ית. לא מדובר בידע עובדתי (למשל, כמה בתי ספר יש בפריפריה), אלא בידע של בעיות עקרוניות שיכולות לשמש בסיס למחקר. מתוך הנחת היסוד הזאת, אני יוצאת לדרך בגישה מאוד פתוחה.

לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה

דיאלוג סוקרטי בהוראה אישית

רפלקציה: הדגם מתאים לכל קורס שיש בו משימת כתיבה משמעותית. קורסי כתיבה אקדמית, קורסים סמינריוניים, סדנאות עבודות גמר ומפגשי הנחיה של תזה. מסגרות שונות מחייבות משך שונה של זמן. בעוד שבקורסי הכתיבה יספיקו כ-10 דקות למפגש, במסגרות מתקדמות יותר אפשר להסתפק במפגש קצר בתחילת הדרך ולהוסיף מפגשים ממושכים יותר (20-30 דקות) בהמשך. בדרך כלל המפגשים האלה מסתיימים בתחושה של התרוממות רוח לשני הצדדים: הסטודנטית לכדה בעזרתי את המחשבה החמקמקה ומבינה איך לתרגם אותה לעבודה אקדמית כתובה (לעיתים מדובר בתרגום של חוויה אישית מהזירה הפרטית לזירה המקצועית), ואני מרגישה שזכיתי ליטול חלק בתהליך למידה באופן מוחשי ביותר, בזכות ההבדל בין מצב הסטודנטית בתחילת המפגש לבין מצבה בסופו.

 

Padlet – לוח שיתופי

כלי זה מאפשר לכל משתתף, שקיבל הרשאה, להוסיף ללוח ‘פתק’.
הפתק יכול לכלול: טקסט, תמונה, וידאו, הקלטה קולית, שרטוט, קישור לסרטון ולאתרי אינטרנט. כל משתתף יכול להגיב לפתקים שהעלו עמיתיו. הלוח השיתופי הוא אמצעי מעולה לקידום  למידה שיתופית. אפשר להיעזר בו לפתיחת נושא או לסיכום, להיכרות בין המשתתפים, לתיאום ציפיות, לפיתוח דיון, לקיום סיעור מוחות, לאיסוף נתונים ומידע, לתכנון וניהול פרויקטים ועוד אפשרויות רבות.   

מדריך רישום מדריך רישום לפאדלט באמצעות רישיון ארגוני של מכללת סמינר הקיבוצים (קובץ PDF)

 

סרטון הדרכה על Padlet:

https://youtu.be/W6qp3nkvHgg

לנוחותכם, סרטון וובינר שהתקיים באפריל 2020 לסגל המכללה:

https://youtu.be/jEhSvluZuFg?t=35

 

מצגתלצפייה במצגת שימושים פדגוגיים בלוח שיתופי (פורמט PDF)

 

לצפייה בלוח השראה “10 רעיונות לשימוש בלוח פאדלט בקורס שלך” לחצו כאן (יפתח בלשונית חדשה).

Padlet

Nearpod – עזר דיגיטלי

nearpod_logo

כלי דיגיטלי המאפשר שיתוף תכנים ומתן משימות לתלמידים. הכלי עובד בכל אמצעי הקצה: מחשב, סמארטפון, טאבלט. התלמידים מתחברים למצגת המורה על ידי קוד שהמורה מפיק/ה או באמצעות קישור וצופים במצגת המורה על אמצעי הקצה שלהם. המורה שולט/ת במצגת ומפעיל את התלמידים בפעילויות.

מדריך רישום

מדריך רישום לתוכנת נירפוד (יפתח בלשונית חדשה)

 

בסרטון הבא מדריך קצר ליצירת מצגת אינטראקטיבית ושאלון רב-ברירה (Quiz) בנירפוד:

בסרטון הבא וובינר הדרכה לסגל כיצד ליצור שיעור חדש, להוסיף שקופית תוכן ושקופית מידע:

 

Mentimeter – כלי דיגיטלי ליצירת סקרים

mentimeter

מנטימטר (Mentimeter) הוא כלי דיגיטלי ליצירת סקרים ושאלונים והצגת מידע און ליין. ניתן להציג את המידע במגוון דרכים: גרפים, ענן תגים ועוד.

את שאלת הסקר אפשר לשלוח לסטודנטים, במהלך שיעור בזמן אמת (online) או כחלק מחומרי הלמידה באתר הקורס לפני השיעור.

את תגובות הסטודנטים ניתן להציג בצורות מגוונות ומעוררות דיון כדוגמת ענן מילים, גרפים ועוד.

שאלות הסקר יכולות להיות סגורות (רב-ברירה, דירוג) או שאלות פתוחות (כתיבת משפט עמדה, מילה אחת המתארת רעיון ועוד).

להלן ריכוז יתרונות השימוש במנטימטר:

● יישום כיתה הפוכה, ע”י שליחת שאלות הסקר לפני השיעור לסטודנטים לגבי מאמר או נושא שיידון בשיעור
● השתתפות מוגברת ופעילה של הסטודנטים במהלך שיעור
● פתיחות מוגברת הודות לאנונימיות הסקר
● סטודנטים מרגישים יותר מעורבים בקבלת החלטות
● לסטודנטים הזדמנות שווה להגיב
● איסוף והצגה מיידית של התגובות

מדריך רישום למנטימטרמדריך רישום למנטימטר (קובץ PDF יפתח בלשונית חדשה)

 

לנוחותכם, מצורף סרטון הדרכה מקוצר על הוספת שאלות במנטימטר (מסוג רב ברירה וענן מילים), מעבר למצב תצוגה, שיתוף הסטודנטים וייצוא תוצאות לקובץ PDF.

https://youtu.be/dgWCVYqsecI

סרטון הדרכה נוסף המבוסס על וובינר שהתקיים באפריל 2020:

https://youtu.be/_86J5UJtppw

לחצו כאן לצפייה ברעיונות לשימוש במנטימטר בעריכת ליאת ראובן (יפתח בלשונית חדשה)

רעיונות לשימוש במנטימטר

דילוג לתוכן