הערכת טקסט של כותב אחר לפי קריטריונים של: לכידות, לוגיות, וקישוריות. דיון על התובנות שלכם לגבי נקודות החוזק שלו ונקודות החולשה של האחר. לסיכום, בחירת פסקה אחת מהחיבור (לא של בן/בת זוגך), במטרה להעריך את טיב הכתיבה באמצעות הקריטריונים שלעיל ובמטרה לשפר מה שדורש שיפור.
המתודה פועלת לאחר שלכל משתתף בכיתה יש כבר טקסט כתוב אותו הוא מעוניין להעריך ולשפר בעזרת עמית, שאף לו יש טקסט שעבד עליו.
דו-השיח והמשוב ההדדי תורם לשיפור הכתיבה ומבליט נקודות חוזק וחולשה במטרה לעשות אפ-גרייד לכתיבה.
הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס “מעורבות חברתית” בו השתתפו סטודנטיות מהמחלקה לגיל הרך. כחלק מהרצון לייצר חוויה סטודנטיאלית אחרת במכללה החלטתי שמטלת הסיום בקורס לא תהייה מבחן או עבודה, אלא יצירה משותפת של פודקאסט חינוכי.
המטרה של הקורס הייתה לתת לסטודנטיות משקפיים תיאורטיות לפעילות המעשית שהן ביצעו במסגרת השתתפותן בפרויקטים למעורבות חברתית. משימת ניתוח סיטואציה/דילמה חברתית מפרויקט המעורבות תוך שימוש בשפה התיאורטית של הקורס עברה מפורמט של כתיבה לפורמט של הקלטה. לפורמט חדש זה צירפתי שני רכיבים נוספים של הערכה אחרת: בנייה משותפת של מחוון להערכת הפודקאסט והערכת עמיתים.
לחצו על התמונה כדי לקבל פירוט על הדגם:
רפלקציה: התהליך היה פוקח עיניים ומשמעותי מאוד- גם עבורי וגם עבור הסטודנטים. יש כאן הזדמנות לשלב מרכיבים רבים של פדגוגיה חדשנית, למידה פעילה, הערכת עמיתים ועוד.
גלוגסטר הוא פלטפורמה המאפשרת ליצור פוסטרים או כרזות דיגיטליות, המשלבים טקסט, קישורים, תמונות, קובצי קול וקובצי וידאו. הכלי יכול לשמש כאמצעי ללמידה בכיתה וכאמצעי להערכה חלופית, וכן להצגת פוסטר מדעי בכנסים וימי עיון.
בתמונה שלהלן ניתן לראות דוגמה לאפשרויות הריבוד של הפוסטר:
ניתן להשתמש בפוסטרים הדיגיטליים לצרכי הוראה והערכה, וכן לצורך הצגת מחקרים או עבודות גמר/תזה בכנסים וימי עיון. פוסטר מקוון במקרה זה ייכתב תוך שמירה על הסטנדרטים המקובלים בהצגת פוסטר מדעי (הצגת רקע תיאורטי, היבטים מתודולוגיים, ממצאים, דיון וכו’).
להלן קישור לפוסטר מקוון של הסטודנטית מיטל נאמן שהוצג במסגרת יום עיון שהתקיים בתשע”ח בתכנית לתואר שני “הערכה בחינוך”: שלום למורה בכיתה א’-ייחודה של המורה בכיתה א. הפוסטר מציג את עבודת הגמר של אחת הבוגרות, ומלבד טקסט, קישורים ותמונות, שולב בו סרטון בו הבוגרת סיפרה על תרומתה של עבודת המחקר לעשייתה כיום בבית הספר:
מדריך ליצירת פוסטר אינטראקטיבי ב-Glogster (משרד החינוך)
תחילה מתבצע תהליך חניכה אשר במהלכו מוצג הנושא הכללי ומתבצע תיאום ציפיות לגבי הגשה והצגה של החקר, צמתי הערכה וכיצד בנוי המשוב הכולל גם הערכת עמיתים (rubrics). בשלב הבא, התלמידים מתחלקים לקבוצות (עדיפות לחלוקה על ידי המורה) ובוחרים באישור המורה לחקור ממד מסויים הקשור לנושא. כל תלמיד בקבוצה מבצע חלק מסויים אשר בתחום אחריותו. בכל קבוצה יש תלמיד האחראי לוודא ביצוע ומעקב. התלמידים מבצעים את עבודת החקר במהלך השיעורים (אפשר להגדיר משימות מסויימות לביצוע בבית). המורה מנחה את התלמידים ומלווה את תהליך החקר של התלמידים. עם סיום החקר, יש לתת מקום לפומביות (תערוכת מייצגים, ספר מחקרים, תלמידים מספרים) ולרפלקציה כתובה.
למידת החקר היא דרך למידה משמעותית המקדמת הבנה ומעודדת סקרנות, דיוק, שאילת שאלות, שיתוף פעולה, לקיחת אחריות ומעורבות בתהליך הלמידה. למידת החקר מציבה אתגרים למורה ולתלמידים. בדרך זו למורה תפקיד חשוב, אך שונה ממקומו המסורתי.
למידת חקר עשויה להתמקד בלמידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת תוצר, קהילות חשיבה ועוד. תהליך החקר כולל כמה מרכיבים הכרחיים: הכרת הרקע ובחירת נושא, שאילת שאלת חקר, העלאת השערות, המחקר, עיבוד ממצאים, הסקת מסקנות, הצגת תוצר. המורה מנחה ומלווה את התלמידים בתהליך החקר. לכן עליו לאפשר מרחב מחייה, גמישות, מרחב אישי, לעזור לבחור בכלים הנכונים להתקדמות והתפתחות, להמצא ברקע, לנתב ולכוון לקראת המטרה. הכרת הרקע ובחירת הנושא- בשלב זה מתבצעת הקנייה של המורה. מלבד רקע בנושא, המורה מציג כלים לבחירה בין נושאים מעניינים/אפשריים, מגוון דרכים לאיסוף מידע, מיזוג מידע ממקורות שונים וקביעת קריטריונים לבחירה. בשלב זה, כדאי להשתמש במארגן מידע גרפי המסייע בהבנה של הנושא/המושגים. שאילת שאלת החקר- שאלת החקר ממקדת את החקירה ומשפיעה על ההיקף.
תוצאות החקר מהוות תשובה לשאלת החקר. בשלב זה המורה מקנה מיומנות של שאילת שאלות ומתמקדת בשאלת החקר. המורה מנחה את התלמידים בבחירת שאלת חקר בהיקף מתאים לעבודת החקר שלהם. העלאת השערות- מרכיב זה מסייע למקד את החקר בתשובה אפשרית אחת וגם יכול להשפיע על בחירת כלי המחקר. לעתים חסרה המודעות להשערות המנחות את החקר. לכן, יש לבצע שיקול דעת האם להתעכב על מרכיב זה או לא. בשלב זה, המורה מקנה משמעות למושג השערה ומציג דוגמאות לתלמידים. המחקר- המורה מקנה לתלמידים דרכים ומיומנויות לביצוע החקר, מושגים הקשורים לנושא (משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי).
המורה עוקב אחר תהליך החקר של התלמידים, מנחה, מייעץ ומלווה את התלמידים. על המורה גם לסייע בהפיכת הכיתה למשאב העשוי לסייע לקבוצות החוקרות. בעת תהליך החקר, התלמידים נחשפים לכלי כמפות החשיבה העשוי לסייע להם. עיבוד ממצאים- מרכיב זה משמש לארגון הממצאים השונים, לקבלת תמונה כללית של הממצאים ביחס לשאלת המחקר, לקשר בין שאלת החקר לבין המסקנות. מרכיב זה מאפשר הצגה ברורה של הממצאים גם למי שלא היה מעורב במחקר עצמו ואולי לא מכיר את הדברים מקרוב (תלמידים אחרים בכיתה, למשל). בכיתה, המורה מקנה מושגים כעובדות, נתונים, עמדות, מחקר איכותני ומחקר כמותני, מהימנות ומציג שיטות עיבוד ממצאים כסטטיסטיקה וניתוח ראיונות. הסקת מסקנות- מרכיב זה מאפשר לתת תשובה לשאלת החקר, לבצע הכללה, לגבש תובנות ואולי גם לעורר עניין לגבי חקר נוסף. על המורה לחדד את ההבדל בין תוצאות ומסקנות ולשוחח בכיתה לגבי ממצאים ומסקנות הנוגדים את ההשערות הראשוניות. הצגת התוצר- מאפשרת לחלוק עם אחרים, לחגוג את הממצאים (סיפוק מהעשייה) ומזמנת ביקורת בונה על התהליך ועל התוצאות. מרכיב זה מאפשר לקיחת אחריות על העשייה. על המורה להציג אפשרויות להצגת התוצרים וכלים להערכת עמיתים ולהקנות מיומנויות הצגה. כמו-כן על המורה להציג קריטריונים להערכת תצוגת התוצרים (ניתן לבנות אותם יחד עם התלמידים). בשלב זה, מומלץ להשתמש בשגרות חשיבה כ”נהגתי לחשוב ש.. וכעת אני חושב ש…”.
בעת החקר אפשר להשתמש בכלים כששת כובעי החשיבה.
חלק א’: דיון בחשיבות המשחק בתרבות האנושית, שימושיו בתרבות ובמרחבי הלמידה. התנסות במשחק לימודי לדוגמא.
חלק ב’: הדרכה בנושא עיצוב משחקים ופרקטיקות של עיצוב הכרות ולמידה של כלי העיצוב הדיגיטליים.
חלק ג’: בנייה רעיונית של המשחק, והפקתו.
חלק ד’: שיעור שיא: בחינת התוצרים על ידי הפעלתם בכיתה
השימוש במתודת המישחוק חילחל באופן אותנטי לשיעורי הסטודנטים בהתנסות.
מרצה יוצר: אילת טוקר + מריים שפירא
המתודה מאפשרת בניית קורס שכולו מקוון או לחילופין בניית מערך תומך לקורס המתקיים פנים מול פנים.
במסגרת הקורס ניתן לשלב מצגות, סרטונים, פורומים, חדרי שיח, מבדקים מקוונים הכוללים משוב, מסמכים משותפים ועוד. מגוון האפשרויות יוצר סיטואציה על פיה הסטודנטים מתבקשים לתרגל, בין היתר, למידה עצמאית וחשיבה מסדר גבוה. במסגרת הקורס מוצגים לסטודנטים גם כלים מקוונים בעזרתם הם יכולים לשדרג את ההוראה שלהם בכיתות. להלן מספר דוגמאות:
1. שימוש במסמכים משותפים מאפשר שיתוף פעולה בין כל הסטודנטים במטרה לאפשר לכל אחד, למשל, להתבטא, להוסיף מידיעותיו וניסיונו (קישורים, תמונות, הסבר, פירוט, דוגמאות). תהליך הלמידה הוא של כולם (כל התלמידים, כל הזמן). השיתוף נעשה באופן א-סינכרוני כך שהסטודנטים רשאים לפתוח את המסמך במקום ובזמן המתאים להם.
2. שימוש במצגות+מבדק סוף מצגת מאפשרים לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי, א-סינכרוני וגם לבחון את עצמם האם הבינו את המידע שמופיע במצגת. המשוב הוא מיידי והסטודנט יכול בכל עת לחזור למצגת, לבצע את המבדק שוב.
3. שימוש בפורום מאפשר לכל הסטודנטים להתבטא. סמגרת השיעורים, לעתים, הסטודנטים מתביישים להביע את דעתם, מעדיפים שלא להשתתף. הפורום מאפשר ביתר קלות להביע דיעה, להתייחס לדברי אחרים בניתוק מממד הזמן והמקום כך שגם אם נכתבה תגובה לפני כמה ימים, כל סטודנט יכול להגיב ולפתח נושא מסויים.
מרצה יוצרת: אביגיל עדין-סורקיס
מבוא: דגם הוראה זה מתבסס על שיטת הדיון הסוקרטית. בשיטה זו, הפילוסוף לא מביע עמדה משלו, אלא שואל שאלות שמובילות את בן השיח שלו להכרה חדשה. סוקרטס רואה את עצמו כמי שעוזר לחלץ את הידע הקיים אצל בן השיח. ידע כזה, טוען סוקרטס, אינו טעון למידה, אלא הוא קיים מגלגולים קודמים. תפקיד המורה הוא רק לעזור לתלמיד להיזכר בידע, כמו שמיילדת אינה בוראת את התינוק, אלא רק עוזרת להביא אותו לעולם.
הצגת הדגם: המטרה שלי כמרצה היא לסייע לסטודנט-ית במטלות כתיבה ומחקר. הכוונה לכתיבת עבודה משמעותית, שמגיעה מתוך תשוקה מחקרית שלו-ה ומניעה אותו-ה להתגבר על כל הקשיים הצפויים בדרך, תוך רצון ומוכנות להשקעה ולשכלול העבודה. לשם כך אני מאמצת את הנחת היסוד של סוקרטס שהידע נמצא אצל הסטודנט-ית. לא מדובר בידע עובדתי (למשל, כמה בתי ספר יש בפריפריה), אלא בידע של בעיות עקרוניות שיכולות לשמש בסיס למחקר. מתוך הנחת היסוד הזאת, אני יוצאת לדרך בגישה מאוד פתוחה.
לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה
רפלקציה: הדגם מתאים לכל קורס שיש בו משימת כתיבה משמעותית. קורסי כתיבה אקדמית, קורסים סמינריוניים, סדנאות עבודות גמר ומפגשי הנחיה של תזה. מסגרות שונות מחייבות משך שונה של זמן. בעוד שבקורסי הכתיבה יספיקו כ-10 דקות למפגש, במסגרות מתקדמות יותר אפשר להסתפק במפגש קצר בתחילת הדרך ולהוסיף מפגשים ממושכים יותר (20-30 דקות) בהמשך. בדרך כלל המפגשים האלה מסתיימים בתחושה של התרוממות רוח לשני הצדדים: הסטודנטית לכדה בעזרתי את המחשבה החמקמקה ומבינה איך לתרגם אותה לעבודה אקדמית כתובה (לעיתים מדובר בתרגום של חוויה אישית מהזירה הפרטית לזירה המקצועית), ואני מרגישה שזכיתי ליטול חלק בתהליך למידה באופן מוחשי ביותר, בזכות ההבדל בין מצב הסטודנטית בתחילת המפגש לבין מצבה בסופו.
כלי דיגיטלי המאפשר שיתוף תכנים ומתן משימות לתלמידים. הכלי עובד בכל אמצעי הקצה: מחשב, סמארטפון, טאבלט. התלמידים מתחברים למצגת המורה על ידי קוד שהמורה מפיק/ה או באמצעות קישור וצופים במצגת המורה על אמצעי הקצה שלהם. המורה שולט/ת במצגת ומפעיל את התלמידים בפעילויות.
מדריך רישום לתוכנת נירפוד (יפתח בלשונית חדשה)
בסרטון הבא מדריך קצר ליצירת מצגת אינטראקטיבית ושאלון רב-ברירה (Quiz) בנירפוד:
בסרטון הבא וובינר הדרכה לסגל כיצד ליצור שיעור חדש, להוסיף שקופית תוכן ושקופית מידע:
מנטימטר (Mentimeter) הוא כלי דיגיטלי ליצירת סקרים ושאלונים והצגת מידע און ליין. ניתן להציג את המידע במגוון דרכים: גרפים, ענן תגים ועוד.
את שאלת הסקר אפשר לשלוח לסטודנטים, במהלך שיעור בזמן אמת (online) או כחלק מחומרי הלמידה באתר הקורס לפני השיעור.
את תגובות הסטודנטים ניתן להציג בצורות מגוונות ומעוררות דיון כדוגמת ענן מילים, גרפים ועוד.
שאלות הסקר יכולות להיות סגורות (רב-ברירה, דירוג) או שאלות פתוחות (כתיבת משפט עמדה, מילה אחת המתארת רעיון ועוד).
להלן ריכוז יתרונות השימוש במנטימטר:
● יישום כיתה הפוכה, ע”י שליחת שאלות הסקר לפני השיעור לסטודנטים לגבי מאמר או נושא שיידון בשיעור
● השתתפות מוגברת ופעילה של הסטודנטים במהלך שיעור
● פתיחות מוגברת הודות לאנונימיות הסקר
● סטודנטים מרגישים יותר מעורבים בקבלת החלטות
● לסטודנטים הזדמנות שווה להגיב
● איסוף והצגה מיידית של התגובות
מדריך רישום למנטימטר (קובץ PDF יפתח בלשונית חדשה)
לנוחותכם, מצורף סרטון הדרכה מקוצר על הוספת שאלות במנטימטר (מסוג רב ברירה וענן מילים), מעבר למצב תצוגה, שיתוף הסטודנטים וייצוא תוצאות לקובץ PDF.
https://youtu.be/dgWCVYqsecI
סרטון הדרכה נוסף המבוסס על וובינר שהתקיים באפריל 2020:
https://youtu.be/_86J5UJtppw
לחצו כאן לצפייה ברעיונות לשימוש במנטימטר בעריכת ליאת ראובן (יפתח בלשונית חדשה)
