הצגת הדגם: במסגרת הקורס “מבוא לפסיכולוגיה”, בניתי שיעור בכיתת עתיד המאפשר לסטודנטיות/ים לתרגל את עקרונות תאוריית הלמידה בקבוצות קטנות ובאופן חוויתי. שמתי לב כי תאוריה זו, מכל התאוריות הנלמדות בקורס, קשה יותר להבנה וכי הסטודנטיות/ים מתקשות/ים באבחנה בין המונחים השונים של התאוריה. לכן, ניסיתי לבנות דגם אשר יספק להם תרגול של מונחים אלו באופן חוויתי, המשלב גם הומור (נבחרו גם סרטונים מסדרות קומיות) ובקבוצות קטנות לצורך סיעור מוחות. כל אחת מהקבוצות תרגלה את התאוריה בעזרת הסרטונים בכל אחת מהעמדות בכיתה. המטרה שלי בשיעור זה הייתה לאפשר לסטודנטים/יות להבין לעומק את מונחי התאוריה וליישם את ההבנה שלהם על ניתוח הדמויות בסרטונים וההתנהגות שלהן.
לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה:
רפלקציה: נעשה שימוש במודל זה עם סטודנטיות מהמחלקה לחינוך יסודי. מעבר להנאה המלווה לניתוח סרטונים שחלקם הומוריסטיים ולעבודה בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות, החיבור בין תכני הסרטונים לתאוריה חידד אצל הסטודנטיות את האבחנה בין מונחיה השונים של התאוריה ובמקרה הספציפי בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית. מרחב כיתת העתיד הגביר את המעורבות בלמידה ותרם לחוויה. מצגת עם הסרטונים השונים הועלתה למוודל בסוף השיעור.
חלק א’ למידה בקבוצות מומחים: למידה שיתופית סביב מסכים המחוברים למחשבים. הכוונת הלמידה מהמודל: פסקת הנחיה שכוללת קישורים מנחים לפעילות: הכרות עם מידע, עיבודו והכנתו להוראת עמיתים – הכנת שקופית של מפת מושגים על הנושא הנלמד (bubble.us).
שלב ב’ הוראת עמיתים ולמידה שיתופית בקבוצות המפתח: המסכים מרכזים את למידת העמיתים על ידי שקופית של מפת מושגים, ואת היישום של הלמידה השיתופית: הוראת הנושא של נציגי קבוצות המומחים בעזרת שקופית של מפת המושגים. למידה משותפת על ידי יצירת טבלה מסכמת בין המידע שהתקבל בקבוצות המומחים.
השימוש בכלים הדיגיטליים ובמתודות של למידה שיתופית חילחלו לעבודות הסטדנטים ולשיעוריהם בבתי הספר במהלך ההתנסות.
חלק א’: דיון בחשיבות המשחק בתרבות האנושית, שימושיו בתרבות ובמרחבי הלמידה. התנסות במשחק לימודי לדוגמא.
חלק ב’: הדרכה בנושא עיצוב משחקים ופרקטיקות של עיצוב הכרות ולמידה של כלי העיצוב הדיגיטליים.
חלק ג’: בנייה רעיונית של המשחק, והפקתו.
חלק ד’: שיעור שיא: בחינת התוצרים על ידי הפעלתם בכיתה
השימוש במתודת המישחוק חילחל באופן אותנטי לשיעורי הסטודנטים בהתנסות.
תוכנית הלימודים הבית-ספרית מושתתת על הפניית מבט כלפי חוץ ונוטעת בתלמידים ובמורים את ההבנה שהמשמעות נמצאת מחוצה להם, ואולם הפדגוגיה המתבוננת תופסת את העולם הפנימי, את הכמיהה ואת הדמיון כליבת החינוך. בעשור האחרון שילוב פדגוגיות התבוננות מתפתח בארה”ב, באירופה ואף בישראל: דיון בשאלות העמוקות של החיים, כתיבת יומן אישי, מדיטציה, מיינדפולנס, יוגה, טאי-צ’י ועוד (ארגז, 2018).
במה נבדלת הוראת ספרות במכללה לחינוך ובבית הספר, מהוראת ספרות באקדמיה? לטענתי, הוראת הספרות במכללה ובבית הספר אינה ״אקדמיה לעניים״ המנסה לשכפל את המודל האקדמי. היא מציעה זיקות חדשות בין תורת הספרות לבין תורת החינוך, ומפגש בין הספרות לבין עולם הילדות והנעורים. הכשרת מורים לספרות במכללה לחינוך באמצעות התבוננות רואה את משימתה של המורה לא רק כהנחלת ידע ומיומנויות, אלא גם כהמצאה, משחק וגילוי, יצירת מרחב של השתהות, התנסות, תהייה וחוויה.
התבוננות היא דרך ידיעה שמשלימה את הידיעה הרציונלית והחושית; מטרתה לפתח ערות, ריכוז ותובנה. זו מתאפשרת דרך שהות שקטה, מודעות לנשימה ולגוף, בהייה, הקשבה עמוקה, ועוד. פדגוגיה מתבוננת משלבת בתוך הלימוד האקדמי תיאוריות ופרקטיקות של התבוננות, מדיטציה והקשבה, מתוך מטרה להפוך את הלימודים הדיסציפלינאריים לאישיים ועמוקים יותר. בתפיסה זו, חוויית הלמידה אינה נערכת רק במישור האנליטי-קוגניטיבי, אלא מתבססת גם במישורים החושי-גופני והתודעתי-רוחני. האדם נתפס כמכלול, וקשב מיוחד מופנה לעולמותיהם הפנימיים של המשתתפים בתהליך הלימוד, כמו גם ליחסים ביניהם, כקהילת לומדים שאינה ארעית וסתמית אלא כזו שנוצרים בין שותפיה זיקות ושיח משמעותי.
יש קשר עמוק בין ספרות לבין התבוננות. המשורר והסופר הם מומחים בהתבוננות. וגם התלמיד נדרש לפתח קשב מיוחד שיאפשר לו התבוננות בשלושה ממדים: התבוננות בעולם ובטקסט הנלמד; התבוננות בעצמי, בתחושות הגוף והנפש המתעוררות בתהליך הלמידה; והתבוננות בזולת, נוכחותם, תנועותיהם ודבריהם של המשתתפים האחרים בתהליך הלימוד.
הוראה מתבוננת של ספרות מעוררת הזרה כלפי המובן מאליו ומחלצת את היצירה ממעמדו הממילאי, מפתחת את המימד הרפלקטיבי וקושרת בין קריאה לבין כתיבה, בין קליטה לבין יצירה, עושה שימוש בידע אישי וקבוצתי ולא רק בידע אקדמי, חושפת את שורשי תהליך היצירה; משלבת גוף ונשימה, קושרת בין שירה לבין דיבור, עושה שימוש במשאבים חושיים ותודעתיים ולא רק במשאבים קוגניטיביים; מפתחת לומד פעיל, קשוב, מתבונן ומעורב.
כאן יוצגו עקרונות ודוגמאות לתרגילים של התבוננות בכיתה, עבור מורות המעוניינות להתנסות בהוראה מתבוננת של ספרות.
מבוא: דגם הוראה זה מתבסס על שיטת הדיון הסוקרטית. בשיטה זו, הפילוסוף לא מביע עמדה משלו, אלא שואל שאלות שמובילות את בן השיח שלו להכרה חדשה. סוקרטס רואה את עצמו כמי שעוזר לחלץ את הידע הקיים אצל בן השיח. ידע כזה, טוען סוקרטס, אינו טעון למידה, אלא הוא קיים מגלגולים קודמים. תפקיד המורה הוא רק לעזור לתלמיד להיזכר בידע, כמו שמיילדת אינה בוראת את התינוק, אלא רק עוזרת להביא אותו לעולם.
הצגת הדגם: המטרה שלי כמרצה היא לסייע לסטודנט-ית במטלות כתיבה ומחקר. הכוונה לכתיבת עבודה משמעותית, שמגיעה מתוך תשוקה מחקרית שלו-ה ומניעה אותו-ה להתגבר על כל הקשיים הצפויים בדרך, תוך רצון ומוכנות להשקעה ולשכלול העבודה. לשם כך אני מאמצת את הנחת היסוד של סוקרטס שהידע נמצא אצל הסטודנט-ית. לא מדובר בידע עובדתי (למשל, כמה בתי ספר יש בפריפריה), אלא בידע של בעיות עקרוניות שיכולות לשמש בסיס למחקר. מתוך הנחת היסוד הזאת, אני יוצאת לדרך בגישה מאוד פתוחה.
לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה
רפלקציה: הדגם מתאים לכל קורס שיש בו משימת כתיבה משמעותית. קורסי כתיבה אקדמית, קורסים סמינריוניים, סדנאות עבודות גמר ומפגשי הנחיה של תזה. מסגרות שונות מחייבות משך שונה של זמן. בעוד שבקורסי הכתיבה יספיקו כ-10 דקות למפגש, במסגרות מתקדמות יותר אפשר להסתפק במפגש קצר בתחילת הדרך ולהוסיף מפגשים ממושכים יותר (20-30 דקות) בהמשך. בדרך כלל המפגשים האלה מסתיימים בתחושה של התרוממות רוח לשני הצדדים: הסטודנטית לכדה בעזרתי את המחשבה החמקמקה ומבינה איך לתרגם אותה לעבודה אקדמית כתובה (לעיתים מדובר בתרגום של חוויה אישית מהזירה הפרטית לזירה המקצועית), ואני מרגישה שזכיתי ליטול חלק בתהליך למידה באופן מוחשי ביותר, בזכות ההבדל בין מצב הסטודנטית בתחילת המפגש לבין מצבה בסופו.
כלי זה מאפשר לכל משתתף, שקיבל הרשאה, להוסיף ללוח ‘פתק’.
הפתק יכול לכלול: טקסט, תמונה, וידאו, הקלטה קולית, שרטוט, קישור לסרטון ולאתרי אינטרנט. כל משתתף יכול להגיב לפתקים שהעלו עמיתיו. הלוח השיתופי הוא אמצעי מעולה לקידום למידה שיתופית. אפשר להיעזר בו לפתיחת נושא או לסיכום, להיכרות בין המשתתפים, לתיאום ציפיות, לפיתוח דיון, לקיום סיעור מוחות, לאיסוף נתונים ומידע, לתכנון וניהול פרויקטים ועוד אפשרויות רבות.
מדריך רישום לפאדלט באמצעות רישיון ארגוני של מכללת סמינר הקיבוצים (קובץ PDF)
סרטון הדרכה על Padlet:
https://youtu.be/W6qp3nkvHgg
לנוחותכם, סרטון וובינר שהתקיים באפריל 2020 לסגל המכללה:
כלי דיגיטלי המאפשר ליצור מצגת עם כמה רכיבים כמו – וידאו, מסמכים, תמונות ועוד.
שילוב המדיות מאפשר לתלמידים להביע את עצמם בדרכים יצירתיות ומגוונות. ניתן להשתמש בכלי לפתיחה וסיכום נושא, תיעוד חוויות, תיעוד ידע שנצבר או נלמד ועוד. Prezi מאפשר להכין מצגת שיתופית מרשימה תוך שימוש בהתמקדות בחלקים שונים במצגת.
הכלי תומך בעבודה משותפת של כמה ממשתפים על קובץ אחד.
