סרטון דיגיטלי כעבודה מסכמת

סרטון דיגיטלי

הצגת הדגם: כיצד שיקפה הספרות העברית את האירועים ההיסטוריים הגדולים שהתרחשו כאן במאה שנה האחרונות וכיצד עיצבה אותם מחדש? מי היו המהפכנים הגדולים ששינו את פניה של הספרות והתרבות?

הקורס "היסטוריוגרפיה: מהפכות ומהפכנים בספרות העברית" מתמקד בניסיון להעמיד מפה היסטורית של הספרות העברית החדשה, במאה העשרים והיכרות עם היוצרים והיצירות החשובות של המאה ה 20. פורמט הקורס חס״אי ובו הסטודנטים עורכים ומצלמים סרטון על יוצר או תקופה לפי בחירתם. סרטונים אלו נכנסו למאגר נגיש שיוכל לשמש אותם בהמשך להוראה בבתי הספר.

לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:

סרטון דיגיטלי כעבודה מסכמת

רפלקציה: למידת החקר שבסופה יצירת הסרטון אפשרו לסטודנטים להתנסות בהוראה יצירתית המשלבת למידת חקר. הסטודנטים שמחו מאוד ליצור עבודה יצירתית המשלבת בין מחקר ליצירה. כמו-כן, עבודת החקר הצליחה להשאיר אותם במתח לאורך הקורס כיוון שהיו צריכים לבחור תקופה ויוצר מתוך תוכנית הסילבוס. השילוב בין ההיסטוריה של הספרות העברית לבין שאלות קולנועיות וייצוג טלויזיוני של הספרות הפך את הקורס לחוויתי, יצירתי ומאתגר.

 

הוראה מגוונת -ברוח UDL עיצוב אוניברסלי ללמידה

online Study

השיעור יושם באמצעות פלטפורמת Wizer.me המאפשר להוסיף מגוון רחב של תוצרים ולקבל מגוון תוצרים: כתיבה, וידאו והקלטה.

הדגם מורכב ממספר רכיבים:

ראשית הרשמה לאתר Wizer.me . באתר ניתן ליצור מגוון רחב של תוצרים וגם לעקוב אחר תשובות הלומדים. הלומדים מקבלים מהמרצה קוד כניסה לשיעור שלהם ועונים על המשימות.
א. שימוש בספר דיגיטלי להוראה באמצעות אפליקציית/אתר bookcreator – מצורף הסבר וסרטון הדרכה: https://www.bettys.co.il/applications/digital-book/
ב. שימוש בסרטוני הדרכה שהמרצה יכול לערוך בכוחות עצמו באמצעות הקלטת מסך בתוכנת Power Point – סרטון הדרכה.
ג. יצירת שאלות מגוונות: שאלות פתוחות, שאלות רב-ברירה, שאלות של התאמה ועוד ועוד.

סרטון קצר על שימוש באפליקציית Wizer Me לניהול כיתה מקוונת בגישת UDL

לנוחותכם, מצורף מדריך לשימוש ב- Wizer.me של משרד החינוך:

למידה מרחוק סינכרונית

למידה סינכרונית

כאשר רוצים לנהל למידה מרחוק אפשר לבחור באחת משתי דרכים:

1. למידה סינכרונית – ניהול שיעור שבו כל המשתתפים פעילים באותו זמן. היא כוללת תקשורת בזמן-אמת בין המרצה לכלל הסטודנטים וביניהם, על גבי פלטפורמה מיוחדת (כגון TEAMS, ZOOM ועוד). הוראה מסוג זה מיועדת לאינטראקציה ותקשורת בין אישי.

2. למידה א-סינכרונית – יצירת שיעור או פעילויות והעלאתם לפלטפורמה דיגיטלית שכל תלמיד/ה יכול/ה להיכנס אליה בזמן המתאים לו/לה ולעבוד בקצב אישי.

הבחירה והשילוב בין שני אופני הלמידה מרחוק ייעשו על פי המטרות הפדגוגיות בהתאם לנושא אשר נלמד ולקבוצה. ולכן, לניהול למידה סינכרונית חשוב להבין את העקרונות הפדגוגים והיתרונות שלה וזה כולל למשל אופן ניהול שיעור סינכרוני בזמן-אמת, דרכים ליצירת מעורבות של הלומדים, כלים דיגיטליים שניתן לשלב במהלך השיעור ועוד.

שיעור סינכרוני מתאים ללמידה מרחוק כאשר מעוניינים בנוכחות בו-זמנית של המשתתפים במרחב מקוון אחד, כל אחד ממקום הימצאותו. ללמידה כזאת יש נורמות משלה כדי לאפשר תקשורת יעילה בסביבה מקוונת. כמו כן, יש חשיבות ליצור "social presence" או היכולת של כל תלמיד להרגיש שהוא נתפס כבן אדם "אמיתי" אשר שייך לקהילת הלומדים. כדי לעשות זאת, כדאי ללמוד מהן הפונקציות של הפלטפורמה לקיום שיעור סינכרוני (כמו ZOOM) ומה הם הכלים הדיגיטלים אשר אפשר לשלב, ושבאמצעותם המרצה יוכל לעודד השתתפות, מעורבות ושיתופיות. התמונות בהמשך הדף מראות דגם של שיעור סינכרוני, והצעות שונות לשיבוצם של כלים דיגיטליים לחלקים השונים של שיעור על פי הדגם הזה. ישנה גם טבלה שאפשר להיעזר בה לצורך חיפוש כלי מתאים להשגת המטרות הפדגוגיות בעת עיצוב השיעור. כל שילוב ייעשה באופן מושכל, במידה ובהדרגתיות, ובהתאם למבנה ברור של שיעור. כמו כן, צריך שיהיה רצף פעילויות אשר יבטיח מעבר חלק והגיוני מאחת לשנייה. לעיצובו של שיעור סינכרוני על פי העקרונות הפדגוגים הרלוונטים יש השפעה גדולה על הצלחתו.

מצגת הדרכה למידה סינכרונית (פורמט PDF)

 

דגם עם כלים
כלים לשיעור סינכרוני
כלים לשיעור סינכרוני
דגם של שיעור סינכרוני
דגם של שיעור סינכרוני

סרטון הדרכה על למידה מרחוק סינכרונית (שיעור חי):

כיצד לקדם לומד עצמאי וביצועי הבנה בלמידה מרחוק

כיצד לקדם לומד עצמאי בלמידה מרחוק

דגם הלמידה המוצע כאן מותאם ללמידה מרחוק ומשלב בין למידה סינכרונית ולמידה א-סינכרונית: הצגת המשימה החקרנית בשיעור- סינכרוני וליווי תהליך הלמידה וביצוע המשימה באתר הקורס באופן א-סינכרוני. כמו כן, מודגמת שיטת הערכה חלופית לתוצר מסוג זה באמצעות מחוון ייעודי.

בדגם זה מוצגים שני סוגים של כלים דיגיטליים: פוסטר דיגיטלי (באמצעות הכלי Thinglink) ועלון מידע דיגיטלי (הכלי Smore).

מעוניינים להתנסות? לרשותכם שלושה כלי עזר:

1. תבנית למתן הנחיות לסטודנטים לביצוע המשימות
2. דף הדרכה לשימוש בכלי Thinglink
3. דף הדרכה לשימוש בכלי Smore

לנוחותכם, מצגת ההדרכה – כיצד לקדם לומד עצמאי וביצועי הבנה בלמידה מרחוק (פורמט PDF)

לקריאה בהרחבה על Thinglink – כלי דיגיטלי ליצירת ריבוד (אנוטציה) באתר השראות

לקריאה בהרחבה על SMORE – כלי ליצירת עלון מידע באתר השראות

סביבה לימודית שבה מיושם הקורס:  אתר מלווה קורס, למידה מרחוק באמצעות כלי לניהול מפגש סינכרוני.

יוצרות הדגם: סיגל בן עמרם וחגית ירום – צוות פדגוגיה דיגיטלית

טופס גוגל – Google Form

Survey Google Forms

יישום כיתה הפוכה באמצעות הטופס, יתאפשר ע"י שליחתו לסטודנטים לאחר קריאת מאמר או לאחר צפייה בסרטון עם מספר שאלות לגבי המאמר או הסרטון. תשובות הסטודנטים מתקבלות מיידית והמרצה יכול למקד את השיעור בנושא לפי בקיאות הסטודנטים בחומר הלימוד.

בלמידה מרחוק או ביישום של כיתה הפוכה, תוכלו לשלוח קישור לשאלון/מבדק לפני השיעור, להוסיף את הקישור לאתר הקורס במוודל, או לשלוח לסטודנטים במייל.

תוכלו לשלוח את השאלון לסטודנטים לאחר השיעור לתרגול של חומר הלימוד והם יקבלו משוב מיידי על תשובותיהם מבלי שתצטרכו לבדוק כל שאלון בצורה ידנית.

בהדרכה בסרטון המצורף נראה כיצד להפוך טופס שאלון למבדק, כיצד להגדיר מפתח תשובות לכל שאלה וכיצד להגדיר ניקוד ומשובים לכל שאלה וכיצד להוסיף סרטון מיוטיוב לשאלון.
כמו כן, נציג את האפשרות לראות במרוכז את תוצאות כל השאלות והבחנים במקום אחד (כולל יצוא לקובץ אקסל).

למעוניינים מצורף קובץ ההדרכה בפורמט PDF.

Telecollaboration

צילום: יוני מלכא

מבוא:

Extended Telecollaboration Practice (ETP) facilitates trainee English as foreign language teachers at Kibbutzim College, Israel, and Ludwigsburg University, Germany, to collaborate online and promote their intercultural, methodological, and linguistic competences through experiential learning. Students in the program meet weekly online to get to know each other, to learn together, and to create educational products together.

 

לצפייה בדגם בהרחבה לחצו על התמונה:

 

רפלקציה:

Looking back over 5 years of ETP, feelings of excitement and wonder mingle with feelings of frustration and disappointment. Problems existed usually due to technological breakdowns. Disappointments stemmed from students missing opportunities for rich, meaningful intercultural communication sometimes to save face. Excitement arose from the satisfaction students spoke of when collaborating on tasks and products. And a sense of wonder sprung from the realization that the course frequently facilitated change, as this example of student feedback shows.“ It was a joy to discover our differences through our holidays, food, beliefs and how we are the same through our hopes and aspirations as future teachers and educators. It is comforting to have such a close community, despite the huge geographical distances between us” (Student, cohort 5).

"דרמה-דילמה" – כלי אומנותי-חינוכי לפתרון קונפליקטים, פיתוח אישי, חברתי ומקצועי

על הגשר כלים מגוונים אינטראקטיביים בעבודה קבוצתית

"דרמה (או תיאטרון-)דילמה" היא אחת מהשיטות בשדה התיאטרון הקהילתי.
השיטה מדגישה כשרים חברתיים כחברות, אמפטיה, פתיחות, עבודת צוות, הזדהות, חיזוק הביטחון העצמי, פיתוח רגישות חברתית. הייחודיות של "דרמה-דילמה" היא בעוצמה האינטראקטיבית שלה: היא מפעילה את קהל הצופים וקבוצת השחקנים בטיפול תיאטרלי וחוויתי בנושאים מגוונים (חברתיים, אישיים, אקטואליה וכו'). בתהליך זה הופכים המשתתפים והשחקנים לפעילים דרך הצגה דרמתית או דיון שהופך להשתתפות על הבמה במטרה לסייע לפיתוח שלמותו של הפרט כחלק אינטגרלי בחברה.

"דרמה-דילמה" –היא לא תרפיה, אלא שיטה לשיפור עצמי. להבדיל מכיוונה הפסיכולוגית הרפואית של הפסיכודרמה, בתיאטרון-דילמה מתנהלת העבודה בתור פגישה תיאטרלית ולא בתור מפגש בין הפציינט לבין הרופא.

במלאי מנחה הפגישה ישנו שילוב של שיטות פסיכולוגיות-תיאטרליות שמיעודות ל"פתיחותו" של אדם רגיל –בריא נפשית, אך מוטרד משורה שלמה של בעיות, דאגות וקונפליקטים שונים. משתתף ב"דרמה-דילמה" מנסה להוריד את הנטל הזה או לפחות להקל, לשפר את חייו, להשתחרר מסכסוכי החיים, לשפר אקלים וסביבו, להרגיש את עצמו שלם עם הזולת.
בתהליך הזה הוא מנצל את המשחק התיאטרלי בתור כלי. בשיטת "דרמה-דילמה" אין תפקיד למנהיג קבוע, את מקומו על הבמה תופס כל משתתף בסדנה. התפקיד עצמו נשאר, אך המבצעים מתחלפים, לעיתים פעמים רבות, וכל אחד לוקח על עצמו אחראיות על פתרון הקונפליקט והתפתחות העלילה המאולתרת. במילים אחרות, דרמה-דילמה שמה דגש לא בגיבור, אלא בבעיה, במצב. במרכז תמיד עומדת דילמה משותפת לכל הקבוצה.

בבית הספר "דרמה-דילמה" מסעיית לגיבוש עמדה, פיתוח חשיבה חברתית, אמפתייה וקבלת האחר, מעניקה ניסיון חוייתי וקוגניטיבי עשיר בפתרון קונפליקטים ותקשורת בין אישית, מעניקה לילדים ונוער גיבוי בזהותם, כלים לפיתוח איסטרתגיות וכישורי חיים מגוונים.

יתרונות השיטה
שיפור תקשורת בין אישית ובניית יחסי גומלין מתקדמים
חיזוק מיומנויות קשב, יכולת להקשיב לאחר גם אם דברים מנוגדים/שונים מדעתי
פיתוח חשיבה, כל פעם שנשמע יותר גישות ונימוקים בעד ונגד, נפתח את החשיבה בקורטית, פוזיטיבית, מוסרית.
הבהרה וליבון ערכים, סדרי עדיפויות, רצונות ותפיסות עולם של האחרים
הקניית כלי אומנותי-חינוכי חדש ואפקטיבי
העצמת המנהיגות והרכבת "תפריט ההתנהגות"
שיפור אקלים בקבוצה/צוות והרגשת שייכות
גישור בין תרבותי והקניית גישה רגישת תרבות
חיפוש פתרונות יצירתיים
פיתוח ביטחון עצמי, חשיבה יצירתית, כלים לביטוי עצמי אמפטי ואסרטיבי

הוראת ספרות בקורס בינלאומי דרך חקירה יוצרת ותרגום שיתופי

הוראת ספרות בקורס בינלאומי

הסטודנטים מבאזל (דוברי גרמנית ויידיש) והסטודנטים מתל אביב (דוברי עברית) שיתפו פעולה (באנגלית) בצוותים מקומיים ובינלאומיים בחקירה פרשנית, תרגום, צילום וכתיבה שיתופית סביב סיפורו של שלום עליכם "האולר" (1886). הלוקליות והאוניברסליות בסיפור נחשפו על ידי הסטודנטים באמצעות יצירת צילומים, שחיברו בין חיי היומיום שלהם לבין הסיפור. הסטודנטים בבאזל ובתל אביב תרגמו יחד קטעים מהסיפור מיידיש לעברית ולגרמנית. התוצר הסופי של הקורס התרגום השיתופי והצילומים מתפרסם במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

הקורס הבינלאומי "שלום עליכם בין תל אביב לבאזל" (תשע"ט, 2019) הוא שיתוף פעולה בין החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים לבין המחלקה ללימודים יהודיים באוניברסיטת באזל בשווייץ. את הקורס הובילו ד"ר שפרה קופרמן, יוצרת וחוקרת יידיש מבאזל, וד"ר לילך ניישטט בורנשטיין, חוקרת ספרות ויוצרת רב תחומית מתל אביב. את הקורס ליוותה סוזנה גלנטה מהיחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים.

כל תרגום הוא גם פרשנות של יצירה ספרותית. ל"אולר", שעד כה לא תורגם לגרמנית, יש ארבעה תרגומים לעברית (של ח"נ ביאליק, י"ד ברקוביץ, אריה אהרוני ואוריאל אופק).
הכיתה הישראלית השוותה בין ארבעת התרגומים לעברית של הסיפור, בחנה את ההכרעות התרגומיות והכינה תרגום עדכני. הכיתה בשווייץ יצרה תרגום ראשון של הסיפור לגרמנית, בבחינת יש מאין. באמצעות שיח רב-לשוני (ביידיש, אנגלית, עברית וגרמנית) ובין-תקופתי (בין המאה ה-19 למאה ה- 21) למדו הסטודנטים את יצירתו הגאונית והמצחיקה של גדול סופרי היידיש.
הקורס זימן חוויה בינלאומית, פיתוח יצירתי, העשרת ידע והרחבת אופקים, כמו גם התנסות בפדגוגיות חדשניות. הכיתה הישראלית למדה את סיפורי טביה החולב ו"האולר" באמצעות חקירת טקסטים וצילומים היסטוריים, ויצרה תרגום וצילומים לוקליים המפרשים את היצירות. הכיתה השתתפה ביום עיון "מוטל, טופל'ה וטוביה על הגג" במכללת לוינסקי וציינה את יום הולדתו ויום השנה למותו של שלום עליכם, שבאופן מיסטי חלו בדיוק בשיעור הראשון ובשיעור לפני האחרון! בנוסף פגשה הכיתה את ד"ר שפרה קופרמן שלימדה אותם את יסודות התעתיק ביידיש, ואת ד"ר רועי גרינוולד שהציג על פרשנות פסיכואנליטית ל"אולר". הסטודנטית לירון שוורץ ערכה ועיצבה את תוצרי הקורס במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה. בנוסף לתרגום יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון.
הכיתה בבאזל ערכה סיור במוזיאון באזל לאמנות, בו השוו הסטודנטים בין תפיסת הילדות במאה ה-19 לבין הערכים העולים מתוך סיפורי שלום עליכם. הכיתה גם ביקרה בבאדנוויילר, עיירת הנופש ביער השחור שבה שהה שלום עליכם בקיץ 1911-1910. לסיום תהליך הלימוד המחיזה הכיתה את "האולר" והעלתה מופע תיאטרון. התרגום שעשו הסטודנטים ישמש כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים בשווייץ, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס.

למתודה מספר שלבים:
היכרות ובניית אמון: כל סטודנט הציג את עצמו בשקף אישי בתוך מצגת שיתופית Google Slides. גם המרצים מילאו שקף לצורך modeling בהיותם מנחים בקהילת הלומדים. בשקף הסטודנטים התבקשו לכתוב כמה מילים על עצמם, להוסיף תמונה, ומילה שהם אוהבים ביידיש (יחד עם הסבר הקשר שלהם אליה).
חקירת תצלומים היסטוריים – כל סטודנט איתר תצלום היסטורי בזיקה לחייו של שלום עליכם, חקר את הזמן המקום והנסיבות והעלה אותו אותו למפה משותפת ב- Google Maps
חקירה יוצרת באמצעות צילום כל סטודנט נשלח לצלם 5 רגעים מחיי היומיום שלו, בזיקה לתימות ואלמנטים מן הסיפור הנלמד. הסטודנטים העלו את הצילומים למאגר משותף יחד עם הסבר והקשר לסיפור.
תרגום שיתופי רב לשוני הסטודנטים עבדו בצוותים בינלאומיים על תרגום קטעים מהסיפור (מיידיש לגרמנית, מיידיש לעברית על פי ארבעה תרגומים קיימים). במסמך שיתופי Google Docs הם שיתפו בדילמות והתייעצו זה עם זה. הפתרונות היצירתיים נמצאו ונדונו באופן אסינכרוני בחלונות לתגובה במסמך השיתופי. שאלות לגבי המקור ביידיש (לסטודנטים מבאזל שאחראים על התרגום מהשפה הזאת). תרגום דבריו של הסופר תוך שמירה על הייחוד הלשוני היה אחד האתגרים איתם התמודדו הסטודנטים.

תוצרים פדגוגיים בנוסף לתרגום, יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור "האולר" לתלמידי בית ספר תיכון בישראל. בשוויץ תוצרי הקורס ישמשו כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס ובכך משמשים תרומה לקהילה. הצגת תוצרים את תוצרי הקורס ערכה ועיצבה הסטודנטית לירון שוורץ (הלומדת בקורס) במגזין "ספקטרום" של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

המיומנויות הנרכשות אצל הסטודנטים כתוצאה מיישום הדגם: שיתופיות, תקשורת, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות, שיח, לומד-עצמאי, אוריינות אקדמית, חשיבה מסדר גבוה, אוריינות מידע, סקרנות, למידה יוצרת, התנסות בתרגום ובפרשנות, התנסות בפדגוגיות חדשניות, פיתוח היכולות הדיגיטליות, כישורים רב תרבותיים.

תוצר סופי של הקורס במגזין ספקטרום – שלום עליכם בין תל-אביב לבאזל.

סטודנטים חוקרים ומלמדים

מודל סטודנטים חוקרים ומלמדים

הצגת הדגם: דגם הוראה זה מיושם במסגרת הקורס "אוריינות דיגיטלית". מטרת הקורס הינה להכיר את שפת האוריינות הדיגיטלית ולהתמודד עם פיתוח מיומנויות וכלים להוראת אוריינות דיגיטלית.

הסטודנטים מתנסים בלמידה עצמית, עצמאית ושיתופית, חוקרים נושא ומיישמים תהליך של למידה והוראת הנושא לעמיתיהם. המרצה והסטודנטים שותפים לתהליך ולומדים יחד כיצד להמחיש באופן מיטבי את הנושא הנחקר לשאר הסטודנטים. כך נוצר מאגר ידע שיתופי, שעשוי לשמש כלי עזר לפרחי הוראה ולמורים בעבודת ההוראה.

לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:

רפלקציה: הדגם מתאים לקורס בו משתתפים עד 30 סטודנטים. מומלץ כי מספר הסטודנטים בכל קבוצה לא יעלה על חמישה. בפעמים הרבות בהם התנסיתי בדגם זה- הן בלמידה פנים אל פנים והן בלמידה מרחוק- מצאתי כי מתרחשת למידה רבה, מגוונת ומעניינת. הסטודנטים מעריכים את ההתנסות בלמידה קבוצתית/שיתופית בתהליך של 'הערכה מעצבת' והליווי הצמוד שלי כמרצה.

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

הערכת סטודנטים באמצעות משחק תפקידים מקוון

משחק התפקידים המקוון של To-Be Education משמש כמטלת סיום קורס, לצורך הערכת הלמידה, ההבנה והיישום של הסטודנטים. במשחק זה מחולקים המשתתפים באופן אקראי (ע"י המחשב) לקבוצות דיון של 5 משתתפים, כאשר כל משתתף מייצג דמות או תפיסה מסוימת בדיון. המשתתפים נדרשים לקרוא את מחברת הקורס ומאמרים שונים, אך גם לבצע תחקיר עצמאי בנושא אותו הם מייצגים. בדיון הם נדרשים לכתוב אך גם להגיב לזולתם, וכן להעלות קבצי ניו מדיה (תמונות, סרטונים, קבצי קול וכיו"ב) המדגימים את טענותיהם. בסוף המשחק מצביעים המשתתפים על העמדה/התפיסה ששכנעה אותם ביותר.
הערת גילוי נאות: אני שותפה לפיתוח הפלטפורמה של To-Be ומשמשת יועצת פדגוגית שלה.

1. הסטודנטים מקבלים מראש הנחיות להכנות לקראת המשחק-מבחן, כולל מחוון הערכה. ניתן להם פרק זמן של שבוע להכנות ולמידה (קריאת מאמרים ומחברת הקורס + תחקיר עצמאי והכנת חומרי ניו מדיה להמחשה)
2. הסטודנטים נכנסים למערכת הממוחשבת ומקבלים "דמות", אותה עליהם לייצג בדיון. המשחק הוא אנונימי, והמשתתפים אינם יודעים מי נמצא בקבוצת הדיון שלהם (מאפשר חופש ביטוי מלא ותחושת משחקיות גבוהה)
3. המשחק-מבחן נערך בחדר מחשבים (לא חובה, אפשר מכל מקום) ולאחר כניסה חוזרת למשחק מתחיל דיון הנמשך כ-60 דקות. הדיון מתועד במערכת.
4. בתום הדיון נחשפים הסטודנטים לזהות המשתתפים האחרים בקבוצתם וכן לתוצאות ההצבעה הכללית.

פירוט נוסף ניתן למצוא במאמר הבא: כשהיצ'קוק מגיע לבחינה: הערכה חלופית במכללה להוראה באמצעות משחק תפקידימ מקוון — תיאור מקרה

לאתר הרשמי: http://www.to-be.co.il/

דילוג לתוכן