לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:
מטלה מתגלגלת בנושא כתיבה טיעונית
- אתר השראות של סמינר הקיבוצים
- דגמים ודוגמאות בהוראה
מודלינג והתנסות בתרבות של קהילת למידה ברוח הערכה לשם למידה (הל”ל)
יצירת נורמות עבודה של קהילת למידה (Community of practice) לפי מהלכי הערכה לשם למידה – הל”ל (Assessment for learning):מתכננים, אוספים ראיות, מיישמים, מתבוננים, מפרשים ומשפרים מתוך חשיבה על קידום הלמידה (נקודות חוזקה, נקודות לחיזוק והצעות לשיפור).
התפיסה המנחה: חיבור בין התיאוריה והפרקטיקה – המורה כמוביל קהילה לומדת, חוקרת ומעריכה המקדמת גם את הידע הקולקטיבי של הקהילה וגם את הידע של כל חבר קהילה באופן אישי.
להרחבה:
בירנבוים, מ’. (2018). מחקר ויישום בהערכה לשם למידה (הל”ל) של תלמידים ומורים בישראל. תל אביב: מכון מופ”ת.
Wenger, E., 1998. Communities of Practice: Learning, Meaning, and Identity. Cambridge: Cambridge University Press.
לדוגמה: מיני רפרט
צוותי עבודה מציגים חקר מקרה בהקשר הבית ספרי. ההצגה כוללת גם הפעלה רלוונטית ויצירתית ברוח של תרבות של קהילת למידה והערכה לשם למידה (הל”ל) . בהפעלה זו הסטודנטים מתנסים גם כמובילי הקהילה וגם כחברי הקהילה, כבעלי תפקיד – בהקשר הבית ספרי כמו, חברי צוות מקצועי, רכזי מקצוע, מפקחים, חברי הנהלה או אחר. כל צוות מציג נתונים מתוך מבחנים רחבי היקף ומזמן לחברי הקהילה לבחון אותם באופן משותף לפי מהלכי הל”ל. זאת, במטרה להתפתח מבחינה מקצועית ולשפר את מומחיותם ואת הישגי התלמידים. כל התהליך מתועד ומועלה לתיקייה שיתופית באתר הקהילה, כחלק מקידום הידע הקולקטיבי של הקהילה. דרך זו הינה דוגמה אחת לדרך באמצעותה אנו בונים מנגנוני למידה קבועים ושיטתיים בקהילה שלנו. מנגנונים אלה מזמנים לכולנו לבחון ולדון בידע שלנו, להפיק לקחים, ולעודד מעורבות צוות והבניה מקצועית של הפרקטיקה שלנו, כמורים וכרכזי הערכה. זהו הערך המוסף הגנרי של מתודה זו ויכולתה להיות מותאמת לכל תחום דעת.
להלן ראיות לערך המוסף של הדגם עבור הלומד
הקול האישי של הסטודנט – התבוננות רפלקטיבית על דרך הלמידה של קהילת למידה ברוח של הל”ל – מאת נאוה לסק, בוגרת התכנית לתואר שני בהערכה בחינוך, בסמינר הקיבוצים, סגנית מנהל ורכזת פדגוגית:
“קהילה אינה עניין של “להיות שם” או “להיות רחוק משם”, אלא להיות “בדרך לשם”.[1] משפט זה מייצג את דרך הלמידה בקורס, כפי שאני חוויתי אותה; להיות חברה בקהילת למידה זהו תהליך מתמיד של תכנון, יישום, התבוננות ושיפור, מתוך חשיבה על קידום הלמידה. המילה “קהילה” קיבלה בקורס זה עומק ומשמעות…מאוד אהבתי בקורס שדרך הלמידה הדגימה הלכה למעשה את מה שאמורה הייתה ללמד – …..למדנו על תרבות הלמידה ברוח הל”ל וזו הייתה הדרישה מאתנו בקורס – את מיני הרפרט שהצגנו נדרשנו להציג כחקר מקרה על סמך מבחן רחב היקף מסוים, ברוח תרבות הל”ל וממקום של רכז הערכה בית ספרי… הרפרטים של הקבוצות האחרות אפשרו לי להיכנס לעולמות מוכרים פחות וללמוד מהם דרכים נוספות להצגת ממצאים, לניתוחם ולהסקת מסקנות, מה שמשמעותי לגבי מאוד בתפקידי כסגנית מנהלת בבית הספר, הממלאת תפקיד של רכזת פדגוגית מומחית בתחום ההערכה. במהלך הקורס ובעיקר בהצגת הרפרטים של הקבוצות האחרות למדתי על עצמי שאני אוהבת ללמוד ושחשוב לי להיחשף לתחומים שאינם בהכרח בתחום הדעת שלי או בשכבת הגיל בה אני מלמדת, אלו מרחיבים את הידע ואת הראייה הרחבה על בית הספר שלי ועל מערכת החינוך כולה. בנוסף, הדרכים המגוונות של הקבוצות השונות תרמו ליצירתיות שלי – שזהו חלק פחות מפותח אצלי, למדתי כיצד ניתן להציג מידע בדרכים מעניינות ומגוונות. הניסיון בקורס הבהיר לי שלהיות חלק מקהילה זה מלהיב יותר: זה לשתף, לחקור ולפתח יחד רעיונות וכלים להערכה בדרך יעילה יותר. אין לי ספק שבתפקידי בבית הספר אשתמש במידע הרב שקיבלתי בקורס הן בנושא של מבחנים רחבי היקף והן בדרך העבודה של יישום הל”ל דרך קהילת למידה, מה שיתרום לחוויית העבודה של המורים ולהעצמתם וכפועל יוצא מכך ישביח את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה בבית הספר”.
[1] לפסטיין, א’ (1999). על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על “קהילה”. חינוך החשיבה, 18, 32-54. ירושלים: מכון ברנקו וייס.
משימת משוב עמיתים לכתיבה אקדמאית
הערכת טקסט של כותב אחר לפי קריטריונים של: לכידות, לוגיות, וקישוריות. דיון על התובנות שלכם לגבי נקודות החוזק שלו ונקודות החולשה של האחר. לסיכום, בחירת פסקה אחת מהחיבור (לא של בן/בת זוגך), במטרה להעריך את טיב הכתיבה באמצעות הקריטריונים שלעיל ובמטרה לשפר מה שדורש שיפור.
המתודה פועלת לאחר שלכל משתתף בכיתה יש כבר טקסט כתוב אותו הוא מעוניין להעריך ולשפר בעזרת עמית, שאף לו יש טקסט שעבד עליו.
דו-השיח והמשוב ההדדי תורם לשיפור הכתיבה ומבליט נקודות חוזק וחולשה במטרה לעשות אפ-גרייד לכתיבה.
אינטליגנציות מרובות כאמצעי להוראת תוכן
הצגת הדגם: דגם ההוראה נוצר במסגרת הקורס “מבוא לפסיכולוגיה”. המטרות היו לאפשר לסטודנטים להתנסות בהוראה דרך האינטליגנציות המרובות שלהם ולזמן למידה שיתופית של התאוריה של פרויד בה המרצה משמשת כמנחה מלווה. הסטודנטים למדו יחידות מהתאוריה של פרויד בקבוצות קטנות ולימדו את אשר למדו בדרכי הוראה מגוונות התואמות את האינטליגנציות החזקות שלהם.
לחצו על התמונה כדי לראות את הדגם בהרחבה:
רפלקציה: דגם ההוראה משלב למידה שיתופית ולמידת עמיתים, כאשר אני משמשת כמתווכת הוראה ולא כמעבירת “חומר”. מהניסיון שלי דגם הוראה זה מפתח אצל הסטודנטיות/ים כישורים של חיפוש ידע, בניית לוח זמנים והצבת מטרות ללמידה, תכנון הוראה ולמידת צוות. חשוב מכך, מבחינתי, הדגם מאפשר לסטודנטיות/ים ללמד על-פי החוזקות שלהם וחושף את כולם למגוון רחב של אפשרויות הוראה בדרכים שונות ובמרחבי למידה שונים על-פי אינטליגנציות שונות.
פודקאסט כמטלת סיום ובניית מחוון והערכה שיתופיים
הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס “מעורבות חברתית” בו השתתפו סטודנטיות מהמחלקה לגיל הרך. כחלק מהרצון לייצר חוויה סטודנטיאלית אחרת במכללה החלטתי שמטלת הסיום בקורס לא תהייה מבחן או עבודה, אלא יצירה משותפת של פודקאסט חינוכי.
המטרה של הקורס הייתה לתת לסטודנטיות משקפיים תיאורטיות לפעילות המעשית שהן ביצעו במסגרת השתתפותן בפרויקטים למעורבות חברתית. משימת ניתוח סיטואציה/דילמה חברתית מפרויקט המעורבות תוך שימוש בשפה התיאורטית של הקורס עברה מפורמט של כתיבה לפורמט של הקלטה. לפורמט חדש זה צירפתי שני רכיבים נוספים של הערכה אחרת: בנייה משותפת של מחוון להערכת הפודקאסט והערכת עמיתים.
לחצו על התמונה כדי לקבל פירוט על הדגם:
רפלקציה: התהליך היה פוקח עיניים ומשמעותי מאוד- גם עבורי וגם עבור הסטודנטים. יש כאן הזדמנות לשלב מרכיבים רבים של פדגוגיה חדשנית, למידה פעילה, הערכת עמיתים ועוד.
פוסטר מקוון (Glogster)
גלוגסטר הוא פלטפורמה המאפשרת ליצור פוסטרים או כרזות דיגיטליות, המשלבים טקסט, קישורים, תמונות, קובצי קול וקובצי וידאו. הכלי יכול לשמש כאמצעי ללמידה בכיתה וכאמצעי להערכה חלופית, וכן להצגת פוסטר מדעי בכנסים וימי עיון.
בתמונה שלהלן ניתן לראות דוגמה לאפשרויות הריבוד של הפוסטר:
ניתן להשתמש בפוסטרים הדיגיטליים לצרכי הוראה והערכה, וכן לצורך הצגת מחקרים או עבודות גמר/תזה בכנסים וימי עיון. פוסטר מקוון במקרה זה ייכתב תוך שמירה על הסטנדרטים המקובלים בהצגת פוסטר מדעי (הצגת רקע תיאורטי, היבטים מתודולוגיים, ממצאים, דיון וכו’).
להלן קישור לפוסטר מקוון של הסטודנטית מיטל נאמן שהוצג במסגרת יום עיון שהתקיים בתשע”ח בתכנית לתואר שני “הערכה בחינוך”: שלום למורה בכיתה א’-ייחודה של המורה בכיתה א. הפוסטר מציג את עבודת הגמר של אחת הבוגרות, ומלבד טקסט, קישורים ותמונות, שולב בו סרטון בו הבוגרת סיפרה על תרומתה של עבודת המחקר לעשייתה כיום בבית הספר:
מדריך ליצירת פוסטר אינטראקטיבי ב-Glogster (משרד החינוך)
למידת חקר פעילה ככלי להעלאת מעורבות תלמידים
תחילה מתבצע תהליך חניכה אשר במהלכו מוצג הנושא הכללי ומתבצע תיאום ציפיות לגבי הגשה והצגה של החקר, צמתי הערכה וכיצד בנוי המשוב הכולל גם הערכת עמיתים (rubrics). בשלב הבא, התלמידים מתחלקים לקבוצות (עדיפות לחלוקה על ידי המורה) ובוחרים באישור המורה לחקור ממד מסויים הקשור לנושא. כל תלמיד בקבוצה מבצע חלק מסויים אשר בתחום אחריותו. בכל קבוצה יש תלמיד האחראי לוודא ביצוע ומעקב. התלמידים מבצעים את עבודת החקר במהלך השיעורים (אפשר להגדיר משימות מסויימות לביצוע בבית). המורה מנחה את התלמידים ומלווה את תהליך החקר של התלמידים. עם סיום החקר, יש לתת מקום לפומביות (תערוכת מייצגים, ספר מחקרים, תלמידים מספרים) ולרפלקציה כתובה.
למידת החקר היא דרך למידה משמעותית המקדמת הבנה ומעודדת סקרנות, דיוק, שאילת שאלות, שיתוף פעולה, לקיחת אחריות ומעורבות בתהליך הלמידה. למידת החקר מציבה אתגרים למורה ולתלמידים. בדרך זו למורה תפקיד חשוב, אך שונה ממקומו המסורתי.
למידת חקר עשויה להתמקד בלמידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת תוצר, קהילות חשיבה ועוד. תהליך החקר כולל כמה מרכיבים הכרחיים: הכרת הרקע ובחירת נושא, שאילת שאלת חקר, העלאת השערות, המחקר, עיבוד ממצאים, הסקת מסקנות, הצגת תוצר. המורה מנחה ומלווה את התלמידים בתהליך החקר. לכן עליו לאפשר מרחב מחייה, גמישות, מרחב אישי, לעזור לבחור בכלים הנכונים להתקדמות והתפתחות, להמצא ברקע, לנתב ולכוון לקראת המטרה. הכרת הרקע ובחירת הנושא- בשלב זה מתבצעת הקנייה של המורה. מלבד רקע בנושא, המורה מציג כלים לבחירה בין נושאים מעניינים/אפשריים, מגוון דרכים לאיסוף מידע, מיזוג מידע ממקורות שונים וקביעת קריטריונים לבחירה. בשלב זה, כדאי להשתמש במארגן מידע גרפי המסייע בהבנה של הנושא/המושגים. שאילת שאלת החקר- שאלת החקר ממקדת את החקירה ומשפיעה על ההיקף.
תוצאות החקר מהוות תשובה לשאלת החקר. בשלב זה המורה מקנה מיומנות של שאילת שאלות ומתמקדת בשאלת החקר. המורה מנחה את התלמידים בבחירת שאלת חקר בהיקף מתאים לעבודת החקר שלהם. העלאת השערות- מרכיב זה מסייע למקד את החקר בתשובה אפשרית אחת וגם יכול להשפיע על בחירת כלי המחקר. לעתים חסרה המודעות להשערות המנחות את החקר. לכן, יש לבצע שיקול דעת האם להתעכב על מרכיב זה או לא. בשלב זה, המורה מקנה משמעות למושג השערה ומציג דוגמאות לתלמידים. המחקר- המורה מקנה לתלמידים דרכים ומיומנויות לביצוע החקר, מושגים הקשורים לנושא (משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי).
המורה עוקב אחר תהליך החקר של התלמידים, מנחה, מייעץ ומלווה את התלמידים. על המורה גם לסייע בהפיכת הכיתה למשאב העשוי לסייע לקבוצות החוקרות. בעת תהליך החקר, התלמידים נחשפים לכלי כמפות החשיבה העשוי לסייע להם. עיבוד ממצאים- מרכיב זה משמש לארגון הממצאים השונים, לקבלת תמונה כללית של הממצאים ביחס לשאלת המחקר, לקשר בין שאלת החקר לבין המסקנות. מרכיב זה מאפשר הצגה ברורה של הממצאים גם למי שלא היה מעורב במחקר עצמו ואולי לא מכיר את הדברים מקרוב (תלמידים אחרים בכיתה, למשל). בכיתה, המורה מקנה מושגים כעובדות, נתונים, עמדות, מחקר איכותני ומחקר כמותני, מהימנות ומציג שיטות עיבוד ממצאים כסטטיסטיקה וניתוח ראיונות. הסקת מסקנות- מרכיב זה מאפשר לתת תשובה לשאלת החקר, לבצע הכללה, לגבש תובנות ואולי גם לעורר עניין לגבי חקר נוסף. על המורה לחדד את ההבדל בין תוצאות ומסקנות ולשוחח בכיתה לגבי ממצאים ומסקנות הנוגדים את ההשערות הראשוניות. הצגת התוצר- מאפשרת לחלוק עם אחרים, לחגוג את הממצאים (סיפוק מהעשייה) ומזמנת ביקורת בונה על התהליך ועל התוצאות. מרכיב זה מאפשר לקיחת אחריות על העשייה. על המורה להציג אפשרויות להצגת התוצרים וכלים להערכת עמיתים ולהקנות מיומנויות הצגה. כמו-כן על המורה להציג קריטריונים להערכת תצוגת התוצרים (ניתן לבנות אותם יחד עם התלמידים). בשלב זה, מומלץ להשתמש בשגרות חשיבה כ”נהגתי לחשוב ש.. וכעת אני חושב ש…”.
בעת החקר אפשר להשתמש בכלים כששת כובעי החשיבה.
ג’יקסו בין מסכים
חלק א’ למידה בקבוצות מומחים: למידה שיתופית סביב מסכים המחוברים למחשבים.
הכוונת הלמידה מהמודל: פסקת הנחיה שכוללת קישורים מנחים לפעילות: הכרות עם מידע, עיבודו והכנתו להוראת עמיתים – הכנת שקופית של מפת מושגים על הנושא הנלמד (bubble.us).
שלב ב’ הוראת עמיתים ולמידה שיתופית בקבוצות המפתח: המסכים מרכזים את למידת העמיתים על ידי שקופית של מפת מושגים, ואת היישום של הלמידה השיתופית: הוראת הנושא של נציגי קבוצות המומחים בעזרת שקופית של מפת המושגים. למידה משותפת על ידי יצירת טבלה מסכמת בין המידע שהתקבל בקבוצות המומחים.
השימוש בכלים הדיגיטליים ובמתודות של למידה שיתופית חילחלו לעבודות הסטדנטים ולשיעוריהם בבתי הספר במהלך ההתנסות.
מרצה יוצר: אילת טוקר + סיגל בן-עמרם
שני מקרנים: מקרן טקסט ומקרן דימויים
בעזרת שני מקרנים יוצרים כיתה עם שני מוקדים: במוקד אחד מוקרן הטקסט שקוראים, ובמוקד אחר מוקרנים דימויים רלוונטיים. הכיתה מתחלקת כך שבכל שבוע אחראי תלמיד אחר על איסוף הדימויים והקרנתם: בזמן שאנחנו מדברים על נושא זה או אחר, התלמיד אחראי להקרין דימויים רלוונטיים לדיון. זה עובד מצויין, הופך את הכיתה למקום מרובה התרחשות, ומאפשר לסטודנטים להיות פעילים יותר ואפילו ממש שותפים. זה עובד טוב בשיעורים הקשורים, איכשהו, לחזותי: קרי, באמנויות ובמדעים.
1. מזמינים עוד מקרן מהתמיכה הטכנית, ועוד לפטופ. זה לא תהליך מאוד מורכב: הם באים ועוזרים בזה.
2. מסדרים את המקרן השני, כך שהוא יקרין על קיר אחר בחדר. לכל כיתה יש את המבנה האדריכלי שלה, ויש לעבוד בהתאם. זה עבד לי הכי טוב בכיתה מאורכת (56), כך שהמקרנים הקרינו ממש בשני הקצוות: הקרנה על הקיר הצפוני והקרנה על הקיר הדרומי. ניסיתי גם הקרנות סמוכות יותר זו לזו.
3. כחלק ממטלות הקורס, מודיעים לסטודנטים כך: “התלמידים אחראים על הצד החזותי של הקורס. בכל שבוע יקראו כמה תלמידים את חומר הקריאה מבעוד מועד, ויכינו מצגת או אסופת דימויים (או סרטונים) לפי התופעות הנידונות. אם דנים במחושי החילזון – הביאו מחושי חילזון; אם דנים בקימור עץ ברוח – הביאו עץ שהתקמר ברוח. וכן הלאה. דמיינו את עצמכם כדיג’יי של דימויים, מה שפעם היה ניסיון לקרוא לו VJ.” וריאציה בקורס קולנוע: “פעמיים בסמסטר תתבקש כל סטודנטית לקרוא את הפרק שנקרא בכיתה מבעוד מועד, ולחפש בסרט שהוקצה לה דוגמאות לנושא הנידון. כך למשל, אם מדובר על עריכה צולבת, תחפש התלמידה מקרה של עריכה צולבת בסרט שהוגרל-לה. כך הסטודנטיות יהיו אחראיות על הצד החזותי של הקורס, ותלוונה את המרצה בהקרנות במהלך השיעורים. שימו לב שזה חשוב: ההקרנות אינן החסה של הקורס אלא הפחמימה (או החלבון), והצלחתו תלויה במידת ההשקעה שלכן במציאת קטעים חביבים להקרנה.” מודיעים לתלמידים שהם יכולים, ומצופים, להיות יצירתיים בעניין הזה. אם יש תכנים חזותיים שהכרחי להראות, בוחרים באחת משתי אפשרויות: (א) מודיעים לסטודנטים בכל שבוע על איזה תכנים חזותיים אי אפשר לוותר, וסומכים עליכם שהם יביאו אותם. (ב) מביאים את התכנים החזותיים ההכרחיים בנפרד, והם יוקרנו במקרן הטקסטים.
4. הכיתה הופכת למקום דינמי יותר: א. הדימויים והטקסט לא מתחרים זה בזה, אלא משלימים זה את זה. הדימויים יכולים להמחיש, לבאר ולהדגים את מה שמדובר בו. ב. הדימויים יכולים גם להיות חזית יצירתית לתלמידים להביע עצמם בו – להצחיק את חבריהם לכיתה, להעיר לגבי הטקסט, להפתיע. ג. כך, התלמידים הופכים לשותפים חלקיים בהעברת הקורס.ד. השיטה מונעת מהתלמידים ליפול לנמנמת, שיכולה לבוא בקורסים מרובי טקסט.
5. קוצרים את פירות ההצלחה.
פאזל קריאה וצפייה
הצגת הדגם: במסגרת הקורס “מבוא לטלוויזיה” אשר נלמד בצורה פרונטלית, הסטודנטים נדרשים לקרוא מאמרים תיאורטיים אשר מנתחים את ההיסטוריה וההתפתחות של סוגות בטלוויזיה. התמודדות עם מאמרים אקדמיים באנגלית מאתגרת עבורם והמשחק “פאזל קריאה וצפייה” נועד לעודד קריאה והתמודדות עם טקסטים תיאורטיים מורכבים באופן חוויתי.
לחצו על התמונה לצפייה בדגם בהרחבה:
רפלקציה: תרגיל “פאזל קריאה וצפייה” מאפשר חיבור בין למידה תיאורטית מופשטת יותר לדוגמאות מוחשיות. החיבור הזה אינו נתון מראש, וגם אינו מוחלט אלא דורש תהליך של חשיבה, ניסוח והנמקה. בנוסף לכך, הנגשת התרגיל כפעילות משחקית חווייתית מגבירה את המוטיבציה של הסטודנטים לקריאה של חומר תיאורטי באנגלית ואולי גם יכולה לגרום לירידה של חסמים והגברת הביטחון בהתמודדות עם טקסטים מורכבים אלה.