מצגות Pear Deck

PearDeck
לאחר התקנת התוסף של pear deck ב google slides ניתן ליצור מצגות בעזרת טמפלטים שונים ומיוחדים הכוללות שאלות ומשימות מגוונות לסטודנטיות המערבות אותן בתהליך הלמידה. לאחר שהמצגת נשלחת לסטודנטיות, הן נכנסות אליה, באופן מאד פשוט, עם קוד ולומדות אותה. המרצה יכולה לראות את תשובותיהן דרך דף הבית שלה באתר pear deck.

במצגת ניתן לשלב משימות המוטמעות בה, אשר המענה עליהן הנו בתוך המצגת, סרטונים, קישורים והפניות למשימות בדפים אחרים (כמו גוגל דוקס, דף עבודה ב wize, ב-padlet ועוד). הטמפלטים השונים למצגת מגוונים מאד, אטקרטיביים וכוללים הצעות לפעילויות שונות ולשלבים שונים של השיעור. ל-pear deck יש גרסה חינמית וגרסה מורחבת יותר בתשלום. הגרסה החינמית מספיקה בהחלט.

מצגת Pear Deck לדוגמה (יש להיכנס עם חשבון Gmail). המצגת בפורמט SlideShare למי שאין חשבון Gmail.

MOODLE – פלטפורמה לניהול הלמידה ולאתר מלווה קורס

במכללת סמינר הקיבוצים  פלטפורמה זו עומדת לרשות המרצים לניהול הלמידה של כלל הקורסים. כאשר סטודנטים נרשמים לקורס מסוים, הם מצורפים באופן אוטומטי לרשימת הלומדים באותו קורס.  מערכת התמיכה הטכנית במכללה מעניקה גיבוי ותמיכה לכל הקורסים המתנהלים ב MOODLE.  

 

בדף עזר זה מרוכזים דפי הדרכה, סרטוני הדרכה והקלטות של הדרכות בנושא השימוש ב-MOODLE.

בסרטון הבא הקלטה של הדרכה סינכרונית בנושא מטלות לסטודנטים במודל:

לנוחותכם, מצורף ההדרכה קובץ מטלות לסטודנטים בשיעור אסינכרוני המתנהל במודל (פורמט PDF).

מדריכים נוספים: 

לנוחותכם ריכזנו כאן מדריכים נוספים שעשויים לעניין אתכם:

כיצד לשכפל תכנים שנוצרו בקורס אחד ולייבא אותם לקורס אחר: יבוא פריטים מקורס לקורס – דף הדרכה (פורמט PDF)

כיצד ליצור ולנהל  פורום/ים לשימוש קבוצות שונות מקרב משתתפי הקורס: יצירת פורומים קבוצתיים  – דף הדרכה (פורמט PDF)

מוזמנים.ות לצפות בסרטון הדרכה למרצה:

 

טופס גוגל – Google Form

Survey Google Forms

יישום כיתה הפוכה באמצעות הטופס, יתאפשר ע”י שליחתו לסטודנטים לאחר קריאת מאמר או לאחר צפייה בסרטון עם מספר שאלות לגבי המאמר או הסרטון. תשובות הסטודנטים מתקבלות מיידית והמרצה יכול למקד את השיעור בנושא לפי בקיאות הסטודנטים בחומר הלימוד.

בלמידה מרחוק או ביישום של כיתה הפוכה, תוכלו לשלוח קישור לשאלון/מבדק לפני השיעור, להוסיף את הקישור לאתר הקורס במוודל, או לשלוח לסטודנטים במייל.

תוכלו לשלוח את השאלון לסטודנטים לאחר השיעור לתרגול של חומר הלימוד והם יקבלו משוב מיידי על תשובותיהם מבלי שתצטרכו לבדוק כל שאלון בצורה ידנית.

בהדרכה בסרטון המצורף נראה כיצד להפוך טופס שאלון למבדק, כיצד להגדיר מפתח תשובות לכל שאלה וכיצד להגדיר ניקוד ומשובים לכל שאלה וכיצד להוסיף סרטון מיוטיוב לשאלון.
כמו כן, נציג את האפשרות לראות במרוכז את תוצאות כל השאלות והבחנים במקום אחד (כולל יצוא לקובץ אקסל).

https://youtu.be/RtRcKPoFmCs

למעוניינים מצורף קובץ ההדרכה בפורמט PDF.

למידת חקר וייצוג הלמידה בפוסטר דיגיטלי

Digital Poster

מבוא: הדגם מציג תהליך של למידת חקר שבשיאו תערוכה מסכמת של פוסטרים דיגיטליים. כל קבוצת לומדים חוקרת נושא אחר. תהליך החקר כולל איתור מידע רלוונטי ועיבודו ולבסוף ייצוג הידע הנלמד באמצעות פוסטר דיגיטלי המשקף את ההבנה על הנושא הנחקר.

הצגת הדגם: דגם הוראה זה נוצר במסגרת הקורס “כוחו של מיתוס. מטרת הקורס הינה להבין כיצד מוטיבים מיתיים באים לידי ביטוי לאורך ההיסטוריה והתרבות האנושית. רציתי לעודד את הסטודנטים ללמידת חקר בנושא מיתוסים על- ידי יצירת מטלה מתפתחת עם הבניית ידע לאורך הקורס. עם סיום תהליך החקר, הסטודנטים ייצגו באופן ויזואלי ואומנותי באמצעות פוסטר דיגיטלי את הידע הנלמד על הנושא הנחקר.

לצפייה בדגם המלא בהרחבה לחצו על התמונה:

 

רפלקציה: מודל זה שפותח בשיתוף מלא של ד”ר סיגל בן-עמרם, נוסה לראשונה על סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח והחברה בשנת תש”ף והצליח לעשות את הלא יאומן- להדביק את הסטודנטים בהתלהבות מחקר מיתוסים עתיקים. הסטודנטים גילו על ידי מחקר עצמאי שמיתוסים שנדמים עתיקים רלוונטיים מאוד לחייהם. התערוכה הסופית זיקקה היטב את תהליך המחקר ואף הביאה לידי ביטוי תרגום עצמאי ויצירתי שלהם עצמם למיתוס קדום.

Telecollaboration

צילום: יוני מלכא

מבוא:

Extended Telecollaboration Practice (ETP) facilitates trainee English as foreign language teachers at Kibbutzim College, Israel, and Ludwigsburg University, Germany, to collaborate online and promote their intercultural, methodological, and linguistic competences through experiential learning. Students in the program meet weekly online to get to know each other, to learn together, and to create educational products together.

 

לצפייה בדגם בהרחבה לחצו על התמונה:

 

רפלקציה:

Looking back over 5 years of ETP, feelings of excitement and wonder mingle with feelings of frustration and disappointment. Problems existed usually due to technological breakdowns. Disappointments stemmed from students missing opportunities for rich, meaningful intercultural communication sometimes to save face. Excitement arose from the satisfaction students spoke of when collaborating on tasks and products. And a sense of wonder sprung from the realization that the course frequently facilitated change, as this example of student feedback shows.“ It was a joy to discover our differences through our holidays, food, beliefs and how we are the same through our hopes and aspirations as future teachers and educators. It is comforting to have such a close community, despite the huge geographical distances between us” (Student, cohort 5).

“דרמה-דילמה” – כלי אומנותי-חינוכי לפתרון קונפליקטים, פיתוח אישי, חברתי ומקצועי

על הגשר כלים מגוונים אינטראקטיביים בעבודה קבוצתית

“דרמה (או תיאטרון-)דילמה” היא אחת מהשיטות בשדה התיאטרון הקהילתי.
השיטה מדגישה כשרים חברתיים כחברות, אמפטיה, פתיחות, עבודת צוות, הזדהות, חיזוק הביטחון העצמי, פיתוח רגישות חברתית. הייחודיות של “דרמה-דילמה” היא בעוצמה האינטראקטיבית שלה: היא מפעילה את קהל הצופים וקבוצת השחקנים בטיפול תיאטרלי וחוויתי בנושאים מגוונים (חברתיים, אישיים, אקטואליה וכו’). בתהליך זה הופכים המשתתפים והשחקנים לפעילים דרך הצגה דרמתית או דיון שהופך להשתתפות על הבמה במטרה לסייע לפיתוח שלמותו של הפרט כחלק אינטגרלי בחברה.

“דרמה-דילמה” –היא לא תרפיה, אלא שיטה לשיפור עצמי. להבדיל מכיוונה הפסיכולוגית הרפואית של הפסיכודרמה, בתיאטרון-דילמה מתנהלת העבודה בתור פגישה תיאטרלית ולא בתור מפגש בין הפציינט לבין הרופא.

במלאי מנחה הפגישה ישנו שילוב של שיטות פסיכולוגיות-תיאטרליות שמיעודות ל”פתיחותו” של אדם רגיל –בריא נפשית, אך מוטרד משורה שלמה של בעיות, דאגות וקונפליקטים שונים. משתתף ב”דרמה-דילמה” מנסה להוריד את הנטל הזה או לפחות להקל, לשפר את חייו, להשתחרר מסכסוכי החיים, לשפר אקלים וסביבו, להרגיש את עצמו שלם עם הזולת.
בתהליך הזה הוא מנצל את המשחק התיאטרלי בתור כלי. בשיטת “דרמה-דילמה” אין תפקיד למנהיג קבוע, את מקומו על הבמה תופס כל משתתף בסדנה. התפקיד עצמו נשאר, אך המבצעים מתחלפים, לעיתים פעמים רבות, וכל אחד לוקח על עצמו אחראיות על פתרון הקונפליקט והתפתחות העלילה המאולתרת. במילים אחרות, דרמה-דילמה שמה דגש לא בגיבור, אלא בבעיה, במצב. במרכז תמיד עומדת דילמה משותפת לכל הקבוצה.

בבית הספר “דרמה-דילמה” מסעיית לגיבוש עמדה, פיתוח חשיבה חברתית, אמפתייה וקבלת האחר, מעניקה ניסיון חוייתי וקוגניטיבי עשיר בפתרון קונפליקטים ותקשורת בין אישית, מעניקה לילדים ונוער גיבוי בזהותם, כלים לפיתוח איסטרתגיות וכישורי חיים מגוונים.

יתרונות השיטה
שיפור תקשורת בין אישית ובניית יחסי גומלין מתקדמים
חיזוק מיומנויות קשב, יכולת להקשיב לאחר גם אם דברים מנוגדים/שונים מדעתי
פיתוח חשיבה, כל פעם שנשמע יותר גישות ונימוקים בעד ונגד, נפתח את החשיבה בקורטית, פוזיטיבית, מוסרית.
הבהרה וליבון ערכים, סדרי עדיפויות, רצונות ותפיסות עולם של האחרים
הקניית כלי אומנותי-חינוכי חדש ואפקטיבי
העצמת המנהיגות והרכבת “תפריט ההתנהגות”
שיפור אקלים בקבוצה/צוות והרגשת שייכות
גישור בין תרבותי והקניית גישה רגישת תרבות
חיפוש פתרונות יצירתיים
פיתוח ביטחון עצמי, חשיבה יצירתית, כלים לביטוי עצמי אמפטי ואסרטיבי

מודל הכיתה ההפוכה – סטודנטים לומדים, מלמדים ומיישמים

כיתה הפוכה - סטודנטים לומדים, מלמדים ומיישמים

מבוא: מודל הכיתה ההפוכה הופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להקנייה של המורה בכיתה ולתרגל את החומר הנלמד בבית. במודל הכיתה ההפוכה, הסטודנטים לומדים את הנושא באופן עצמאי בבית, ובשיעור מקיימים דיון, מתרגלים ומיישמים את החומר הנלמד.

 הצגת הדגם: במסגרת התואר לניהול עסקי חברתי אני מלמד את הקורס “ניתוח דוחות כספיים”. הבחירה ללמד במודל של הכיתה ההפוכה נבעה מהתמודדות עם מספר אתגרים, ביניהם הגברת נוכחות הסטודנטים בשיעורים, העלאת מעורבותם ועידוד ללקיחת אחריות אישית על תהליך הלמידה. כמו-כן, רציתי שמקומי כמרצה יבוא לידי ביטוי באופן מיטבי יותר, כמי שמסייע לסטודנטים להתמודד עם יישום, הטמעה והפנמה של הנושאים הנלמדים בקורס.

לחצו על התמונה כדי לראות את הדגם בהרחבה

מודל הכיתה ההפוכה

רפלקציה: הקורס עבד טוב יותר הן עבורי והן עבור הסטודנטים. הבניית הידע במהלך הקורס נעשתה באופן הדרגתי. הסטודנטים הפגינו אחריות על תהליך הלמידה ואף חוו רמת אתגר גבוהה יותר במהלך הלמידה, כיוון שהדגש בקורס הופנה בעיקר ליישום החומר.

הוראת ספרות בקורס בינלאומי דרך חקירה יוצרת ותרגום שיתופי

הוראת ספרות בקורס בינלאומי

הסטודנטים מבאזל (דוברי גרמנית ויידיש) והסטודנטים מתל אביב (דוברי עברית) שיתפו פעולה (באנגלית) בצוותים מקומיים ובינלאומיים בחקירה פרשנית, תרגום, צילום וכתיבה שיתופית סביב סיפורו של שלום עליכם “האולר” (1886). הלוקליות והאוניברסליות בסיפור נחשפו על ידי הסטודנטים באמצעות יצירת צילומים, שחיברו בין חיי היומיום שלהם לבין הסיפור. הסטודנטים בבאזל ובתל אביב תרגמו יחד קטעים מהסיפור מיידיש לעברית ולגרמנית. התוצר הסופי של הקורס התרגום השיתופי והצילומים מתפרסם במגזין “ספקטרום” של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

הקורס הבינלאומי “שלום עליכם בין תל אביב לבאזל” (תשע”ט, 2019) הוא שיתוף פעולה בין החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים לבין המחלקה ללימודים יהודיים באוניברסיטת באזל בשווייץ. את הקורס הובילו ד”ר שפרה קופרמן, יוצרת וחוקרת יידיש מבאזל, וד”ר לילך ניישטט בורנשטיין, חוקרת ספרות ויוצרת רב תחומית מתל אביב. את הקורס ליוותה סוזנה גלנטה מהיחידה לפדגוגיה דיגיטלית במכללת סמינר הקיבוצים.

כל תרגום הוא גם פרשנות של יצירה ספרותית. ל”אולר”, שעד כה לא תורגם לגרמנית, יש ארבעה תרגומים לעברית (של ח”נ ביאליק, י”ד ברקוביץ, אריה אהרוני ואוריאל אופק).
הכיתה הישראלית השוותה בין ארבעת התרגומים לעברית של הסיפור, בחנה את ההכרעות התרגומיות והכינה תרגום עדכני. הכיתה בשווייץ יצרה תרגום ראשון של הסיפור לגרמנית, בבחינת יש מאין. באמצעות שיח רב-לשוני (ביידיש, אנגלית, עברית וגרמנית) ובין-תקופתי (בין המאה ה-19 למאה ה- 21) למדו הסטודנטים את יצירתו הגאונית והמצחיקה של גדול סופרי היידיש.
הקורס זימן חוויה בינלאומית, פיתוח יצירתי, העשרת ידע והרחבת אופקים, כמו גם התנסות בפדגוגיות חדשניות. הכיתה הישראלית למדה את סיפורי טביה החולב ו”האולר” באמצעות חקירת טקסטים וצילומים היסטוריים, ויצרה תרגום וצילומים לוקליים המפרשים את היצירות. הכיתה השתתפה ביום עיון “מוטל, טופל’ה וטוביה על הגג” במכללת לוינסקי וציינה את יום הולדתו ויום השנה למותו של שלום עליכם, שבאופן מיסטי חלו בדיוק בשיעור הראשון ובשיעור לפני האחרון! בנוסף פגשה הכיתה את ד”ר שפרה קופרמן שלימדה אותם את יסודות התעתיק ביידיש, ואת ד”ר רועי גרינוולד שהציג על פרשנות פסיכואנליטית ל”אולר”. הסטודנטית לירון שוורץ ערכה ועיצבה את תוצרי הקורס במגזין “ספקטרום” של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה. בנוסף לתרגום יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור “האולר” לתלמידי בית ספר תיכון.
הכיתה בבאזל ערכה סיור במוזיאון באזל לאמנות, בו השוו הסטודנטים בין תפיסת הילדות במאה ה-19 לבין הערכים העולים מתוך סיפורי שלום עליכם. הכיתה גם ביקרה בבאדנוויילר, עיירת הנופש ביער השחור שבה שהה שלום עליכם בקיץ 1911-1910. לסיום תהליך הלימוד המחיזה הכיתה את “האולר” והעלתה מופע תיאטרון. התרגום שעשו הסטודנטים ישמש כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים בשווייץ, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס.

למתודה מספר שלבים:
היכרות ובניית אמון: כל סטודנט הציג את עצמו בשקף אישי בתוך מצגת שיתופית Google Slides. גם המרצים מילאו שקף לצורך modeling בהיותם מנחים בקהילת הלומדים. בשקף הסטודנטים התבקשו לכתוב כמה מילים על עצמם, להוסיף תמונה, ומילה שהם אוהבים ביידיש (יחד עם הסבר הקשר שלהם אליה).
חקירת תצלומים היסטוריים – כל סטודנט איתר תצלום היסטורי בזיקה לחייו של שלום עליכם, חקר את הזמן המקום והנסיבות והעלה אותו אותו למפה משותפת ב- Google Maps
חקירה יוצרת באמצעות צילום כל סטודנט נשלח לצלם 5 רגעים מחיי היומיום שלו, בזיקה לתימות ואלמנטים מן הסיפור הנלמד. הסטודנטים העלו את הצילומים למאגר משותף יחד עם הסבר והקשר לסיפור.
תרגום שיתופי רב לשוני הסטודנטים עבדו בצוותים בינלאומיים על תרגום קטעים מהסיפור (מיידיש לגרמנית, מיידיש לעברית על פי ארבעה תרגומים קיימים). במסמך שיתופי Google Docs הם שיתפו בדילמות והתייעצו זה עם זה. הפתרונות היצירתיים נמצאו ונדונו באופן אסינכרוני בחלונות לתגובה במסמך השיתופי. שאלות לגבי המקור ביידיש (לסטודנטים מבאזל שאחראים על התרגום מהשפה הזאת). תרגום דבריו של הסופר תוך שמירה על הייחוד הלשוני היה אחד האתגרים איתם התמודדו הסטודנטים.

תוצרים פדגוגיים בנוסף לתרגום, יצרו הסטודנטים יחידות הוראה לסיפור “האולר” לתלמידי בית ספר תיכון בישראל. בשוויץ תוצרי הקורס ישמשו כבסיס לתכנית ללימוד ספרות יידיש ותרבותה בבתי ספר תיכוניים, בתכנית שינחו סטודנטים בוגרי הקורס ובכך משמשים תרומה לקהילה. הצגת תוצרים את תוצרי הקורס ערכה ועיצבה הסטודנטית לירון שוורץ (הלומדת בקורס) במגזין “ספקטרום” של החוג לתקשורת ולקולנוע במכללה.

המיומנויות הנרכשות אצל הסטודנטים כתוצאה מיישום הדגם: שיתופיות, תקשורת, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית, יצירתיות, שיח, לומד-עצמאי, אוריינות אקדמית, חשיבה מסדר גבוה, אוריינות מידע, סקרנות, למידה יוצרת, התנסות בתרגום ובפרשנות, התנסות בפדגוגיות חדשניות, פיתוח היכולות הדיגיטליות, כישורים רב תרבותיים.

תוצר סופי של הקורס במגזין ספקטרום – שלום עליכם בין תל-אביב לבאזל.

סטודנטים חוקרים ומלמדים

מודל סטודנטים חוקרים ומלמדים

הצגת הדגם: דגם הוראה זה מיושם במסגרת הקורס “אוריינות דיגיטלית”. מטרת הקורס הינה להכיר את שפת האוריינות הדיגיטלית ולהתמודד עם פיתוח מיומנויות וכלים להוראת אוריינות דיגיטלית.

הסטודנטים מתנסים בלמידה עצמית, עצמאית ושיתופית, חוקרים נושא ומיישמים תהליך של למידה והוראת הנושא לעמיתיהם. המרצה והסטודנטים שותפים לתהליך ולומדים יחד כיצד להמחיש באופן מיטבי את הנושא הנחקר לשאר הסטודנטים. כך נוצר מאגר ידע שיתופי, שעשוי לשמש כלי עזר לפרחי הוראה ולמורים בעבודת ההוראה.

לחצו על התמונה כדי לצפות בדגם בהרחבה:

רפלקציה: הדגם מתאים לקורס בו משתתפים עד 30 סטודנטים. מומלץ כי מספר הסטודנטים בכל קבוצה לא יעלה על חמישה. בפעמים הרבות בהם התנסיתי בדגם זה- הן בלמידה פנים אל פנים והן בלמידה מרחוק- מצאתי כי מתרחשת למידה רבה, מגוונת ומעניינת. הסטודנטים מעריכים את ההתנסות בלמידה קבוצתית/שיתופית בתהליך של ‘הערכה מעצבת’ והליווי הצמוד שלי כמרצה.

מחקר פעולה ככלי פדגוגי להתמודדות עם תפיסות חלופיות

המתודה המתוארת משלבת מחקר פעולה* ככלי פדגוגי לאיתור תפיסות חלופיות, הכולל: זיהוי תפיסות חלופיות של לומדים, איתור מקורות מידע הקשורים בתפיסות החלופיות ומקורן, תכנון וביצוע התערבות להתמודדות בתפיסות החלופיות, הערכה מעצבת, בחינת תפיסות לאחר התערבות והערכה מסכמת.

*מחקר פעולה הוא גישה מתודולוגית המשלבת בין מחקר לעשייה, עורכים אותו אנשי מעשה כדי  לבחון באמצעותו את עבודתם, לשיפור הביצוע והתוצאות; מחקר הפעולה נובע מתחושת אי-נחת של החוקר והוא כולל תהליך התערבות מבוקר – זיהוי והגדרת אי הנחת, הגדרת תוכנית פעולה, הפעלתה, איסוף נתונים הבוחנים את יעילות הפעולה ביחס לערכים שהגדיר החוקר, וניתוח תוכן המתבסס על תצפיות, ראיון, תמלילי שיחות עם המשתתפים Ronen, 2019

לדוגמה, האיורים הבאים לקוחים מעבודת סמינריון המתארת תפיסות חלופיות של תלמידי כיתה ג’ לפני התערבות ואחריה (כל הזכויות שמורות למבצע המחקר, פרטים חסויים).

ציור של כדור הארץ לפני התערבות

כדהא לפני התערבות

ציור של כדור הארץ לאחר התערבות

כדהא לאחר התערבות

למידע נוסף: Misconceptions in Science Education Help Me Understand

קריאת הרחבה:

Ronen, I.K. (2019). Action research as a methodology for professional development in leading an educational process. Studies in Educational Evaluation. https://doi.org/10.1016/j.stueduc.2019.100826

Ronen, I. (2017). Misconceptions in science education: Help me understand. Cambridge, UK: Cambridge Scholars Publishing (295 p.)

דילוג לתוכן